וער"מ כאן פ"ט דחלונות ועובי הכתלים כלפנים הגגים ועליות אינם בכלל הבית נראה מדבריו לענין הוצאת הפסח מהבית מיירי דחלונות כלפנים וא"ע והגגים וכו' עובר על לאו זה וע' פסחים פ"ו דמיירי אפילו לענין שאר קדשים קלים לענין אם נתקדשו בקדושת ירושלים ושם מקשה הש"ס על עובי החומה כלפנים הא גגין לא נתקדשו ומשני בבר שורא והר"מ כאן לא הביא זה. וע' הבהב"ח פ"ו ובה' מע"ש. ולקמן מצוה שס"ב הארכתי בענינים אלו ולא הבאתי ד' הר"מ כאן וכשיזכני השי"ת אברר בארוכה. וגם במשנה מבואר עובי החומה נראה דבחומת ירושלים מיירי. והר"מ כ' עובי הכתלים היינו של כל בית ויבואר אי"ה. והנה הלאו הזה נוהג בכל החייבים במצות חוץ מחרש שוטה וקטן ולענין תשובה ושאר ענינים דינו כשאר לאו שיב"מ כמש"ל ולענין הוצאה עמ"ל פ"ה מה' פרה אדומה ופי"ט מה' פסהמ"ק ואין הזמן מסכים כעת לפלפל בזה. ולאו זה דלא תוציא רק בפ"ר אבל בפ"ש אינו נוהג לאו זה כ"פ הר"מ ספ"י מהק"פ ועיין כסף משנה תמה מהש"ס צ"ה וע"ש מה שתי' אבל דין זה היינו העשה דבבית א' יאכל דאין האוכל אוכל בשני מקומות נוהג גם בפ"ש ע"ש בר"מ וז"ל ופ"ש וכו' מוציאין אותו חוץ מחבורתו וטעונין הלל ונאכלין צלי בבית אחד והיינו דלא יאכל בשני בתים כמו פ"ר והיינו שני מקומות ופשוט כיון דמוציאין אותו חוץ לחבורתו אם כן אינו נפסל ביוצא כיון דמותר להוציא כ"נ פשוט. אח"ז ראיתי בצל"ח כתב ככל דברינו הללו ועמש"ל על דברי הצל"ח:
מנחת חינוך · סימן ט״ו, י״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
