מנחת חינוך · סימן ט״ו, י״א

והנה בש"ס מבואר דסובר ר"ש דאין הפסח נאכל בשני חבורות ונאכל בשני מקומות ופירש"י דתחלת אכילתו לא יתחלק לשני חבורות אבל גברא אי בעי קאי מהכא ואזיל ואכיל הכא ולכאורה קשה היאך יכול לאכול במק"א הא נפסל ביוצא דמודים בזה כ"ע דהוא לאו מפורש אך באמת מיירי דישבו החבורה לאכול ולא הביאו כלל הפסח לפניהם ושיירו מקצת במקומו שהי' בשעת הצלי' דהי' הרבה פסחים ואח"ז אם רוצים לאכול עוד יביאו הפסח אצלם ולא ילכו למקום הפסח לדברי ר"י דאסור לאכול בשני מקומות ולר"ש יכול כ"א לילך לשם לאכול ול"ה כב' חבורות אם אוכלים שם דזה ל"ה לר"ש אלא בתחלת אכילתו כפירש"י או לפמ"ש משכחת ב' מקומות בלא הוצאה כגון חוץ לחבורה דהו"ל ב' מקומות לענין שהאוכל אסור לאכול שם ומכל מקום אינו חייב המוציא אלא דוקא מחבורה לחבורה ע"ל וברש"י חומש פ' בא מביא מכילתא בבית א' שלא יתחלקו לשני חבורות וכו' היינו כר"ש אף דקיימא לן כר"י אין קו' על רש"י דבכ"מ בחומש אינו מביא כפי הלכה ע' מזרחי ואח"ז כתב אם ישבו ואכלו בחצר וירדו גשמים שלא יכנסו לבית וכו' ת"ל על הבתים עכצ"ל כמ"ש דרוצים לאכול חלק הפסח הנשאר במקומו אבל להכניס ולהוציא הפסח שאוכלים מרשות לרשות נפסל ביוצא אח"ז פירש"י ולא תוצי' מן הבית מן החבורה נראה מרש"י שפי' מלת לבית חבורה אם כן הלאו אינו אלא להוציאו מחבורה וניחא ד' רש"י לעיל דכל החבורה מותרת לילך למק"א עם הפסח כיון דאינו מוציאו מחבורה אבל באמת בגמ' מבואר א"ל אלא מבית מחבורה מנין ת"ל חוצה אם כן לא נעקר הכתוב ממשמעות דודאי מן בית אסור להוציא אלא מרבינן גם כן מחבורה ואיך פרש"י על תי' הבית חבורה ובאמת מן הבית אסור להוציא לכ"ע וצ"ע כעת ובמזרחי לא פי' כלום.