מנחת חינוך · סימן ט״ו, א׳

שלא להוציא כו'. ע' פסחים פכ"צ ור"מ פ"ט מהק"פ וז"ל הר"מ המוצי' כזית בשר מחבורה לחבורה בליל ט"ו לוקין באמת רבותא היא דל"מ במוציא חוץ לבית ודאי עובר בלאו הזה דמפורש בקרא לא תוציא מן הבית אלא אפילו בבית א' רק מחבורה לחבורה ג"כ עובר וזה דרשינן מתיבת החוצה חוץ לאכילתו ע' פסחים פ"ה ע"ב וכ"מ שם דפ"ו ערש"י דשני חבורות כשני בתים דמי אבל עיקר דמפורש בקרא הוא בית וכן מבואר בר"מ מן האגף ולפני' כו' ע"ש וכן כוונת הרהמ"ח לרבות' דאפילו מחבורה לחבורה בבית א' עובר וכ"מ בסוף דבריו שכתב שעשה עקירה מן הבית וז"פ ע"ש בסוגיא דפסחים והנה דעת הר"מ כר"י דפסח נאכל בשני חבורות היינו דבני חבורה רשאין לחלק בתחלה לעשות שני חבורות וליקח כל חבורה חצי פסח לעצמם רק לאחר שחלקו אסור להוציא מחלק חבורה זו לחבורה אחרת ומצד הסברא נראה דלאו זה הוא על כל פנים שהתחילו לאכול הב"ח לעצמם אסור להוציא אבל כ"ז שלא התחילו לאכול כלל לא מיקרי מחבורה לחבורה ואפשר כיון שנתחלק אף על פי שלא התחילו עדיין לאכול הו"ל שני חבורות ודמי קצת לההיא דפ' כיצד מברכין אם אמרו ניזול ויש לחלק וע"פ ג' שאכלו וצ"ע: