מנחת חינוך · סימן קמ״ט, ב׳

והנה בכה"ד דעת הר"מ דדוקא בביא' למקדש ובלא ביאה מותר לגדל פרע והראב"ד השיגו דכה"ד מסתפר תמיד מל"י לל"י אך באמת אין נ"מ דלהראב"ד בכ"ע אינו אלא מדרבנן. וכה"ג עובר תמיד בלאו דכתיב את ראשו לא יפרע וכה"ג המגדל פרע עובר בלאו אך אין לוקין דהוי לשאב"מ ושיעור פרע גבי כה"ג כמש"ל בכה"ד וד"ז נוהג אף במשוח שעבר כגון דמינו אחר תחתיו ביוה"כ דהדין דראשון חוזר לעבודתו והשני כל מצות כהונה גדולה עליו עיין בהוריות והר"מ לא הביא זה כאן דסמך אמ"ש בהעיוה"כ דכל מצות כה"ג עליו וגם דכ' סתם כה"ג היינו בין משוח ובין מרובה בבגדים ואין חילוק ביניהם רק לענין פר כמבואר כאן בר"מ פ"ד. אך קשה דלאו זה נוהג אף במשוח מלחמה דה' דברים הנאמרים בפרשה לא פורע כו' נוהג במשוח מלחמה עיין בהוריות י"ב והר"מ לא הביא זה כלל ועמ"ל פ"ה מה' כה"מ וד' הר"מ שכ' כאן דכה"ג אסור לגדל פרע לעולם שהרי תמיד הוא במקדש למה כ' רבינו טעם לגזירת הכתוב וגם בגמ' מרבינן משוח מלחמה דעובר בלאו זה אף שאינו תמיד במקדש וגם אם אפילו הכה"ג נעשה בע"מ מכל מקום לא עבר מכה"ג עיין בהוריות. והנה הרהמ"ח התחיל וכ' שלא יכנסו למקדש וכן כ' כ"פ נראה דכל עזרת ישראל דנקרא מקדש לענין טומאה ולענין ש"ד כמבואר כ"פ היא בכלל לאו זה ובאמת כבר כ' דאף הר"מ סובר דאין הלאו אלא בין האולם למזבח ואף אם נאמר דגם המזבח בכלל מכל מקום על כל פנים עד המזבח היינו אותם כ"ב אמות שהוא משער נקנור עד המזבח אינו בכלל לאו זה לכ"ע. ומ"ש הרהמ"ח ח"מ מראשיכם אל תפרעו ולא תמותו הנה בש"ס דילן מבואר מהיקישא דשתוי"י וכ"כ הר"מ כאן ועיין כסף משנה דמקרא זה לא מוכח ח"מ ואפשר הוא רשות דשאר אבלים ח"מ אם לא קרעו ולא פרעו ואתם אינכם בחיוב זה ע"כ מביא הר"מ ההיקש. וצ"ע דבהי"ד כתב דקרועי בגדים ופ"ר א' הם שנא' ראשיכם כו' ובגדיכם לא תפרומו הא אם עבד והוא קרוע בגדים חייב חזינן דיליף מקרא זה חיוב בקרועי בגדים ול"א דהוא רשות אך באמת אי לאו היקישא היינו דגמ' היא ואתי יחזקאל כו' היינו דורשים הפסוק דהוא רשות אך כיון דחזינן היקישא דח"מ אם כן הדר גלי דקרא זה הוא לחיוב ולא לרשות אם כן קרועי בגדים מוכח מקרא זה וגם פ"ר אך היקישא גלי לן דקרא זה הוא לחייב פ"ר וק"ב ולא לרשות ע"כ נקט הרהמ"ח קרא זה גם לפ"ר כיון דבאמת דאחר דאית לן היקישא שוב נלמד מקרא זה והר"מ לישנא דגמ' נקט ע"כ מביא ההיקש וז"פ.