מנחת חינוך · סימן קמ״ט, ג׳

ומבואר בר"ם פ"י מהט"צ דכה"ג שנצטרע צ"ל פ"ר ואל יגלח אף על פי דעובר בלאו מכל מקום העשה דמצורע דכתיב ראשו יהי' פרוע דוחה הל"ת דלא יפרע ע' ש"ס דמ"ק מרבינן והצרוע לרבות כה"ג ע"ש ואין כאן מקומו. וכה"ג שקיבל עליו נזירות גדולה בודאי אסור לו לגלח ל"מ אם נאמר דמ"ע דקדוש יהי' גדל פרע דל"ת זו ולא הוי עשה שע"י פשיעה כמ"ש דכ"ה דהעשה נולד ע"י פשיעה דוחה ל"ת וא"ד למ"ש תוס' עירובין גבי מתן ד' כו' אלא אף אם נאמר דא"ד דהוי עשה דקיל כיון דאיתא בשאלה מכל מקום אסור לגלח כי יעבור על לאו דנזירות תער כו' ואין ל"ת דוחה ל"ת ע"כ לא מגלח ועובר על הלאו הזה בשוא"ת ומוטב משיעבור על הלאו בקום ועשה. ומבואר בר"מ פ"ה מה"נ דאם נזיר גילח שלא בתער רק בסם א"ע בל"ת רק בעשה דקדוש יהי' מכל מקום כאן א"י לגלח בסם דאין ל"ת דוחה עשה וער"מ פרק ה' מנזירות דבסם א"ע בל"ת ובלחם משנה הקשה עליו. ונ"ב כיון דילפינן מנזיר אם כן בנזיר שגילח אפילו שערה א' עובר בל"ת ועשה דקדוש עיין ר"מ פ"ה מנזירות אם כן אפילו גילח כל שערו ושער א' יש בראש שלא גילח זה ל' יום עובר בכה"ד וחייב מיתה ובכה"ג עובר בלאו דגם שערה א' נקרא פרע וג"כ כאן אינו מבואר החילוק להרבה שערות או שערה א' כנ"פ. ומבואר עוד בר"מ שם דאם נזיר גילח והניח כדי לכוף ראשה לעיקרה א"ע ובלחם משנה כתב דדעת הר"מ דאפילו בעשה דקדוש א"ע ומביא בשם התוס' נזיר דעל העשה עובר אם כן לדהת"ס אף שהניח כדי לכוף ראשה לעיקרה עובר אם כן אין זה פרע אם כן כאן בגילח אך נשאר כדי לכוף א"ע בלאו הזה דאין כאן פרע אבל לדעת הר"מ דא"ע שם והו"ל פרע אם כן כאן עוברים בלאו הזה אם הי' כדי לכוף ראשן לעיקרן אף שגילח למעלה ומכל מקום צ"ע בדינים אלו. עוד כ' הר"מ כאן בסוף הפרק וכן אסור בין כהן בין ישראל להכנס כו' מתחלת עזרת ישראל כו' פ"ר דרך ניוול ועיין כסף משנה דזה כ' רבינו מסבר' מחמת מורא מקדש ע"ש ופשוט דכאן לא הוי הקפידא בל' יום רק כשהוא דרך ניוול וכ"מ בסוף לשונו ע"ש ולכאורה כיון דהוי מחמת מורא מקדש כמ"ש אין זה כבוד ומורא לבית הגדול והקדוש. אך קשה כיון דהוא מטעם מורא מקדש למה כ' דאסור לכנוס מתחלת עזרת ישראל כו' הא מורא המקדש הוא ג"כ בהר הבית כמ"ש בר"מ פ"ז מה' בהב"ח לא יכנס בהר הבית במקלו כו'. אך באמת דהתורה כ' מורא המקדש ומסרה לחכמים איזה הוא וע"ש שנרא' מדבריו דגם ישיבה שהוא אסור בעזרה הוא מחמת מורא המקדש אם כן החכמים אמרו כ"ד הנראה להם דאין כבוד בהר הבית ואיזו דברים שאינו כבוד דווקא במקום המקודש יותר ע"ש וז"פ: