מנחת חינוך · סימן קמ״ז, ד׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

וג' חלבים הם שחייבין עליהם כרת חלב הקרב והכליות וחלב הכסלים. והנה יש עוד חלב שעל הקיבה דאקשתא וגם חלב שעל הדקין ע' בסוגי' דחולין ובהוריות נראה דגם חלב הקיבה והדקין חייבין עליהם כרת וכ"נ מד' הר"מ פי"ג מה' שגגות ה"ה וע"ש במגיה דעתו דעל חלב הדקין והקיבה אין בו כרת ומלקות רק איסור ודבריו שם תמוהים לפי עניות דעתי אך אין כאן מקומו להאריך אך מה שקשה דפוסק כל"ק כאן דאקשתא לחומרא ואיך עונשין מס' ב' הלשונות ע"ש במגיה. עוד יש חוטין וקרומין שאסורין משום חלב וכ' הר"מ בהט"ז יראה לי דהחוטין והקרומין אין אסורים אלא מד"ס וא"ת שהם אסורים מן התורה בכלל כל חלב וכו' אין לוקין עליהם אלא מכל מקום והוא כמו ח"ש שאסור מן התורה ואין לוקין עליו עכ"ל. והנה הר"מ פ"א מהשאה"ט כ' דחלב נבלה בבהמה טהורה אינו מטמא טומאת נבילות שנא' וחלב נבילה כו' יעשה לכל מלאכה ואכול לא תאכלוהו וסתם הר"מ איזה מיקרי חלב שלא לטמאות טומאת נבלות וסמך אמ"ש כאן דזה דהוי חלב לענין הלאו הוי חלב שאינו מטמא ופשוט דחוטין וקרומות אף אם נא' דאסור מן התורה מדרשא מכל מכל מקום אינו בכלל חלב ואינו בכלל הלאו בודאי מטמא כבשר וכן אם נא' דחלב הדקין והקיבה אין איסור כרת ולאו ג"כ לא מיקרי חלב ומטמא וכ"ה בפרי מגדים כאן כל מה דאתרבי רק לאיסור מטמא כבשר וז"פ ואי"ה במק"א אבאר באורך דיני חלב לענין חיוב ואיסור וטומאה וטהרה וכעת לא באתי רק לרמוז. עוד מביא הרהמ"ח קצת דיני שליל דהיינו ב"פ וא"ר להאריך כי מבואר בש"ע באורך. אך מ"ש הרהמ"ח דבהפריס עג"ק דטעון שחיטה ואין שהי' ודריסה פוסלין בו עש"ך סי' י"ג סק"ה מביא בשם הרא"ה דפוסל בה כשנפסל מחמת שחיטה וס' החינוך מיוחס להרא"ה וצ"ל שחזר בו בב"ה. ונוהג לאו זה בכל אישי ישראל וחייב במזיד כרת ומלקות בהתרו בו ובשוגג חטאת קבוע ובלא הודע א"ת ודיניו ככל א"מ שבתורה לענין שלכד"א וח"ש ושאר ענינים:
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.