מנחת חינוך · סימן קמ״ז, א׳

שלא נאכל כו'. עיין ר"מ פ"ז מהמ"א ובטוש"ע יו"ד סי' ס"ד ואין דרכי להאריך בד' הנהוגים בזמנינו כי מבואר באורך בראשונים ואחרוני' ואכתוב בקיצור נמרץ. חלב של ג' מיני בהמות ואין בבהמות טהורים יתר מג' מינים אלו אסרה תוה"ק החלב וחייבים כרת ומלקות וקרבן. בשוגג חטאת קבוע וא"ת בלא הודע והוא מח"כ הנחשבים בכריתות ומהלוקין שנחשבין במכות ובר"מ פי"ט מסנהדרין ובין שאכל מחלב שחוטה או מנבלות וטרפות שלהם ח"כ אבל בהמה טמאה או חי' בין טמאה או טהורה אין חייבין מחמת לאו הזה דחלב רק חלבו כבשרו הן לאיסור כגון בטמאה חלבו כבשרו לענין לאו דטמאה ובחי' טהורה החלב נאכל כבשרו. ועי' בחולין ע"ה אם הבהמה הפילה נפל ר"י סובר דחלבו כחלב בהמה דאוירא גרם וה"ל חלב שור ור"ל סובר חלבו כחלב חי' דחדשים גרמו. א"ד כ"ה שלא כלו חדשיו לאו כלום היא כ"פ כו' והנה לל"ק ר"י ור"ל ה' כר"י וחייבים על חלב נפל אך לא"ד כ"ע ס"ל דפטור. והנה ד"ז דהסברא ראשונה בסתם והשני' בא"ד יש הרבה שיטות ועיין בע"ז דף ו' ע"א תוסד"ה בשל תור' מביאין שיטת הריב"א דהלכה כל"ק דכל א"ד ה"ל כטפל לל"ק ורש"י פוסק בדאורייתא הלך אחר המחמיר ור"ת פוסק ג"כ בד"ת הלך אחר המחמיר רק בד"ס חולק על רש"י על כל פנים תרווייהו סבירא להו דהוא ס' ובר"נ שם מביא דעת הרי"ף דבשל תורה הלך אחר המחמיר ג"כ סברתם שהוא ס' וע"ש שמביא בשם הרי"ץ גיאות דהלכה כל"ב וע"ש ברא"ש ובתורת חסד כלל ט"ז הביא עוד שיטות. והנה לדעת ריב"א דהלכה כל"ק הוא כודאי חלב לכל דיניו אך לרוב השיטות שהוא ס' אם כן אזלינן לחומרא אך בין כך ובין כך הן משום חלב והן משום דהוא כבשרו אסור משום נבלה אם כן לכאורה אין נ"מ להחמיר מספיקא. אך באמת נ"מ דאם הוא חלב מותר לעשות סחורה ואם הוא אינו אסור משום חלב רק משום נבלה אסור לעשות סחורה עיין ר"מ וביו"ד סי' קט"ז ולהרבה שיטות איסור סחורה הוא מן התורה ועט"ז בסי' ס"ד ולדעת הריב"א דהלכה כל"ק אם כן חייב כרת וקרבן ומותר לעשות סחורה. ולדעת הריצ"ג דהלכה כל"ב דודאי. אם כן בודאי אינו חלב ופטור ממלקות ומקרבן ואסור בסחורה ולדעת רוב הראשונים דהוא ס' נהי דאזלינן להחמיר לענין איסור אבל לענוש כרת ומלקות וקרבן אין עונשין מס' כידוע אם כן אין עונשין ומכל מקום אזלינן להחמיר ואסור בסחורה דלמא כל"ב וה"ל רק נבלה ואסור בסחורה.