מנחת חינוך · סימן קמ״ו, ז׳

וכל הנשרפין לא יקברו. עיין פירש"י שכתב במשנה הטעם דלמא משכח אינש ואכיל כו' אם כן למה אלו נקברין ובאמת כיון דכל הנשרפין מבוארין בתורה ומקצת שחז"ל החמירו כמש"ל ואם כן מוכרח לעשות כמו בתורה או מד' חכמינו זכרונם לברכה והיאך עולה על הדעת לשנות וד' רש"י צ"ע. וכל הנקברין לא ישרפו ומבואר בגמרא כיון דנשרפין אפרן מותר אם כן אתה מיקל באפרן והנה נקברין כבר כתבתי דזה אינו חיוב רק משום תקלה אם כן בשרפה גם כן לא יבא לידי תקלה מכל מקום צריך הש"ס לתת טעם לזה וכן הר"מ בנשרפין לא יקברו אינו נותן טעם כלל ובנקברין לא ישרפו נו"ט דאתה מיקל באפרן ועיין במג"א סתמ"ה בנקברין אם רוצה לשרוף ולקבור האפר ש"ד ועיין באחרונים וכבר כתבתי לעיל הא דאפרן של הנקברין אסור או מן התורה או רק מדרבנן ועיין באחרונים. וזה ודאי הנקברין דוקא אותם שאין מצוה אין נשרפין רק מפני שאתה מיקל באפרן אבל הא דמן התורה בקבורה כגון מת בודאי אסור לשרוף המת ולקבור האפר ומבטל מצות עשה כי קבור תקברנו וזה פשוט. ע"כ ד' רש"י דף נ"ט על הנשרפין צ"ע דהוא גזה"כ. והנה הרהמ"ח כתב דנוהג דין זה של שריפת קדשים בכהנים וישראלים נ"ל דאפילו במקדש מכל מקום מצות שריפתו מוטל על כל ישראל כמש"ל. וגם לא כתב הרהמ"ח דנוהג בנשים כבר הארכתי לעיל דל"מ אם נאמר דשריפת קדשים שנטמאו נוהג בלילה ל"ה מצות עשה שהזמן גרמא אלא אפילו אם אינו נוהג בלילה מכל מקום דעת האחרונים דזה לא הוי מצות עשה שהזמן גרמא ע' בט"א ובמקנה. ואני מסופק להתוס' שכתבו הטעם דנשרפין אפרן מותר כיון דנעשה מצותו היאך הדין אם עבר ולא שרף רק קבר כיון דלא נעשה מצותו עדיין אפשר דאפרן אסור א"ד מכל מקום כיון דכלה ונעשה אפר מותר וצ"ע. והנה לעיל כתבתי בד"ה וחטאת העוף דאם נודע קודם הזאה שלא הי' ולד תקבר ואח"ז כ' שזה טעות כיון שנודע מותר בהנאה דל"ש חולין בעזרה דאינו אלא בשחיטה בעזרה אבל במליקה הוי כנוחר ומעקר ואינו אסור בהנאה עיין ר"מ פ"ב מה"ש ובעת כתבי זאת נעלם ממני ש"ס ערוך כריתות כ"ו ע"ב דאם נודע לאחר מליקה שלא ילדה בדין הוא שמותר בהנאה מטעמא דכתיבנא דל"ש חשב"ע במליקה רק מדרבנן אסורה בהנאה ותקבר שמא יאמרו נהנין מחטאת העוף ע"ש ברש"י וכ"פ הר"מ פ"ז מה' פסהמ"ק וב"ה שהאיר עיני. ועשעה"מ פ"ב מה' שחיטה תמה על הר"מ שכ' פ"א מה' מח"כ ה"ז דחטאת העוף הבאה על הס' אינה נאכלת ונשרפת דדלמא אינה חייבת וה"ל חולין בעזרה שאבה"נ. הא באמת אם אינה חייבת מכל מקום אינו נאסר משום חב"ע דלא נשחטה רק נמלקה וה"ל נוחר או מעקר דכ' בה"ש דאין נאסר משום חב"ע. רק הטעם כמ"ש רש"י כריתות שם כיון דמס' אינה נאכלת דלמא הוי חולין והוי נבלה משום מליקה וכיון דאינה נאכלת ה"ל ס' קדשים שאינם נאכלין ואבה"נ ונשרף ובאמת ד' הר"מ צ"ע. וע"ש שהקשה על הר"מ ורש"י כריתות דבמנבל ל"ש חב"ע ובנזיר כ"ט מבואר דחטאת הבאה עה"ס אינה נאכלת ולא מקשינן לזכר משום שיש בה ב' איסורין נבלה משום מליקה וחב"ע מבואר להדיא דשייך חב"ע גבי מליקה ע"ש ואיני עומד כעת לפלפל בדיני חשב"ע: