מנחת חינוך · סימן קמ״ד, ה׳

והנה מבואר בש"ס חישב שיאכלו הכלבים למחר ה"ז פיגול שנא' ואת איזבל יאכלו הכלבים כו' והר"ם כ' חישב על אכילת בהמה כו' סובר דל"ד כלבים רק כל בהמה וחיה ואורחא דמילתא נקט ונר' דה"ה עוף ג"כ שמה אכילה ובתוס' הקשו אמאי אינו מביא מקרא מן התורה ולבהמתך ולחי' כו' כל תבואת' לאכול ותי' דמייתי ראיה מאכילת בשר. וצ"ע הלא גם אכילת בשר מפורש בתורה בתוכחה שבמ"ת דכתיב והי' נבלתך למאכל לכל עוף השמים ולבהמת הארץ חזינן דמיקרי אכילה וקצ"ע. והנה לא נקבע בפיגול רק אם לא הי' דבר אחר בפ"ע שיפסל הקרבן בשבילו כגון ששחט וקיבל והלך וזרק במחשבת הזמן או שפיגל בעבודה א' ובשאר לא פיגל הוי פיגול אבל אם נפסל הקרבן עוד בשביל ד"א בד"ע אין מיקבע בפיגול כגון ששחט במחשבת זמן וקיבל במחשבת המקום וכן שאר עבודות או שחישב בא' מעבודות שינוי השם בקרבנות שפוסל שינוי השם או בעבודה א' חישב מחשבת הזמן ומחשבת המקום. הכלל אם היה מעורב מחשבה אחרת חוץ ממחשבת הזמן מחשבה הפוסלת הקרבן ה"ז פסול ואינו פיגול דבהרצאת כשר כו' כ"ה בש"ס ור"ם. ואינו מקבע בפיגול עד שנזרק הדם בהכשר מדבר אחר רק מחשבת הזמן אבל אם נפסל בדבר אחר הן במחשבה אחרת הן שזרקו פסולים את הדם או נשפך הדם קודם זריקה לא נקבע בפיגול ואינו נקבע בפיגול רק לאחר זריקה בלי שום פסול אחר רק מחשבת הזמן. ונ"פ דאם חישב מחשבת הזמן באיז' עבוד' כגון בשחיטה שאם יגמור העבודות יהי' פיגול אסור לזרוק לגמור העבודה וצריך שישפוך הדם ולא יזרקנו על המזבח כלל דאסור לזרוק פסול על המזבח. גם נראה דאם א' אכל כזית בשר קודם זריקה והתרו בו למלקות דעל פיגול לוקין כמשי"ת אח"ז בס"ד בזה אין לוקין כיון דעדיין אינו פיגול אף דאח"כ נעשה פיגול ה"ל התראת ס' ואף להאומרים דאמרינן אגמ"ל עי' בסוגיא דמופלא הסל"א והובא בח"ז מכל מקום אפשר דכאן אינו נעשה פיגול למפרע כלל רק אחר זריקה עי' פ"ק דמעילה וכ"נ מד' הר"ם בפרקים אלו. ובחישב מחשבת המקום דמוציא מידי פיגול דוקא בכזית אבל אם חישב על ח"ז מחשבת המקום ועל כזית מחשבת הזמן ה"ל פיגול דמחשבה בפחות מכזית אינו כלום ועבמ"ל פח"י סוף ה' ז' חקר באוכל בפיגול קודם שקרבו מתירין אי לוקין משום פסה"מ ויבואר לקמן אבל על לאו דפיגול בודאי אין לוקין כנ"ב.