מנחת חינוך · סימן קמ״ד, י״ז

והנה יש עוד לחם ויש לו מתירין ויש בו דין פיגול. והדינים כ"ה לחה"פ היו מסדרין בכל שבת י"ב חלות והיו מסדרין גם כן על השלחן שני בזיכים שהיו בכ"א קומץ לבונה ובשבת השניה היו מסלקין הלחם והבזיכין והיו מקטירין הבזיכין על מזבח החיצון והחלות היו נאכלים ליום ולילה כקדשי קדשים כמבואר הכל בר"ם פ"ה מה' תו"מ. והנה המתירין של הלחם היו הקטרת הבזיכין ואם הקטיר הבזיכין ע"מ לאכול לחה"פ למחר הרי הלחם פיגול. ואפילו אם חישב לאכול אחד מן הסדרים למחר היינו אפילו חלה א' מא' מהסדרים דהיו שני סדרים ו' חלות בצד א' מן השלחן וששה בצד הב' הרי הב' סדרים פיגול. וד"ז דאפילו א' מן החלות דהוי פיגול מבואר בתו' מנחות דף י"ג ע"ב ד"ה לאכול אחד מן הסדרים ע"ש. חישב בשעת הקטרת אחד מן הבזיכין שיאכל הלחם למחר או כזית מן הלחם אינו פיגול דאין מחשבין בחצי מתיר ומכל מקום נפסל הלחם וכבר כתבתי דנפסל רק מדרבנן ובודאי מקטיר הבזך השני דמצינו אפילו בפסול גמור מקטיר הבזיכין עפ"ה מהתו"מ גבי נפרס הלחם ואין כאן מקומו. הקטיר א' וחישב לאכול ח"ז מן החלות למחר והקטיר השני וחישב ג"כ לאכול ח"ז למחר מצטרפין והוי פיגול. הקטיר א' וחישב שיקטיר השני למחר אינו פיגול דאין מתיר מפגל מתיר אף על פי שאין ד"ז מפורש בר"מ נלמד מדינים שכתב והוא פשוט. ואם חישב בהקטרת הא' להקטיר השני למחר ובעת הקטרת השני חישב לאכול הלחם למחר נראה דדמי לשני כבשי' כיון דלא אקבעי בחד מנא ואינו פיגול כמש"ל ע"ש. והנה בדיני פיגול שכתבתי גם כן תלמד מלעיל דצריך שיהיה קרב המתיר כמצותו ועוד דינים הרבה תלמד ממש"ל וא"צ לכפול. והנה בד"ז דפיגול בלחה"פ נזכר בר"מ לשון הקטרה. ונראה דאין שום עבודה בבזיכין רק הקטרה ובאמת אינו כן. ע' זבחים פ"א די"ד ע"א מבואר דהולכת הבזיכין פוסלת מחשבה אליבא דכ"ע אפילו לר"ש דהולכה שא"א לבטלה עש"ה וברש"י אם כן מפורש דגם בהולכת בזיכין למזבח נתפגל הלחם דהוא עבודה כמו בזבח ובמנחה דנתפגל בהולכ' וצ"ע על הר"מ שלא הזכיר זה והזכיר רק הקטרה ובאמת הוא פשוט וברור דגם בהולכת הבזיכין נתפגל הלחם וצ"ע. והנה בהולכת הבזיכין אם הוליך בזך אחד במחשבה אינה מפגלת לשיטת הר"מ שהבאתי לעיל דבא' מד"ע גבי מנחה צריך שיהיה בכל המתיר ולא בחצי מתיר אם כן הולכת בזך א' הוא חצי מתיר ואינו מתפגל רק אם חישב בשניהם וז"פ. והנה לעיל הבאתי דדעת הר"מ בכל ד"ע של המנחה אין מפגלין בח"מ. וע' מ"ש לפלפל בד' המש"ל. והנה בהולכת בזך א' אותם החולקים על הר"מ מפוגל ול"ש חצי מתיר כיון דהולכה לא הוי עבודה מתרת או כפירש"י דאינה מעכבת שלא ברגל מפגל בפ"ע אבל הולכת הדם דפסולה בהולכה שלא ברגל שייך ח"מ אם כן באיזה עבודה מד"ע בכבש א' אין הלחם מפוגל דאין מפגלין בח"מ. אבל לפי מה שפירשתי דחוץ זריקה גבי בהמה ה"ל עבודה שאינה מתרת ומפגלין בפ"ע ע"ש בש"ס דשחיטה ה"ל עבודה מתרת דבא לקדש כבא להתיר ע"ש אם כן דוקא אם פיגל בשחיטה או בזריקה בכבש א' אין פיגול כי ה"ל ח"מ אבל אם פיגל בקבלה או בהולכה דאינן עבודות מתיר אם כן נתפגל הלחם אפילו במחשבה בא' מן הכבשים בהולכה או בקבלה כיון דאינן עבודות מתיר חשובה היא לפגל בפ"ע כמבואר שם אך מה אעשה שרש"י לא פי' כן רק מטעם הולכה ברגל וצריך עיון גדול. והדברים נכונים.