מנחת חינוך · סימן קמ״ד, י״ח

ומבואר בר"מ כאן פח"י היכא דפיגל שהעלה לראש המזבח משמשלה האור ברובה פקע פיגולו ממנו וא"ח על אכילתו משום פיגול והוא בש"ס דזבחים ובש"ס דכריתות. והנה הר"ם סתם. וד"ז אינו אלא בדבר הראוי למזבח כגון איברי עולה או אימורין אבל בדבר שא"ר למזבח כגון בשר וכדומה לא פקע פיגולו ממנו ע"ש בש"ס ותראה. ובמ"ל כאן פ"ג ה"ט האריך לפלפל בענין וכתב דכאן לענין שנפקע פיגול לענין אכילה צריך דוקא שימשול האור ברובו כלשון הר"מ. ולענין שאם ירדו יעלו סגי במשל' האור במקצת נעשה לחמו של מזבח ואפילו אם ירד יעלה ע"ש. ועיין כריתות מבואר דפלגא על המזבח ופלגא אבראי אותו חלק שהוא בחוץ לא פקע פגולו ממנו וכן אם רוב אבר מבפנים הוא אבעיא ע"ש. והתוס' הקשו מהא דמבואר בזבחים דקומץ דאסקי' פלגא ופלגא מנח על ארעא יעלה כולו ע"ש מה שתי'. וע' מ"ל שגם הר"מ מביא ד"ז דקומץ אך ס"ל כחילוק של ר"ת שם בפב"ש דקומץ הוא הזכרה וקומץ שחסר פסול ע"כ גורר אפילו למה שבארץ. אבל אימורים שאפילו לא הקטירו כשר אין גורר מה שבפנים למה שמחוץ ע"ש. והנה להאריך בענינים אלו צריך חיבור מיוחד ע' במקומות הנ"ל. וצ"ע אי דוקא הפגול פקע אבל על לאו דפסה"מ אפשר דלוקין כי לענין זה לא פקע או אפשר דפקע לגמרי ועיין ש"ס דזבחים אם אינו מתקבל כו'. ואיני מעיין בזה. וכל הפגולים מצטרפין לכזית הן אימורים ובשר או אפילו מב' בהמות או אפילו בשר קרבן משירי מנחות הכל מצטרפין לכזית כלשון משנה במעילה כל הפיגולים מצטרפין ועיין במשנה דמעילה ה' דברים בעולה מצטרפים והבשר והסולת והיין והשמן מצטרפין פירש"י לענין מעילה בחוץ ולענין פונ"ט ע"ש. ואפשר דפיגול אשגרת לישנא הוא דקיימא לן דא"ח במנחת נסכים משום פיגול אך אפשר כיון דר"מ סובר דנסכים הבאים עם הזבח חייבים משום פיגול עיין במשנה דזבחים דמ"ג וסתם משנה ר"מ נקט רש"י פיגול ג"כ. ועתה נבא להגיה קצת בד' הרהמ"ח מ"ש בתחלת דבריו. הכהן המקריב כו' תי' כהן הוא רק על הקרבה אבל על שחיטה נעשה פיגול אפילו בזר וכל הכשרים לשחיטה ומ"ש או הקרבה נכלל בכלל הקרבה ג"ע היינו קבלה הולכה זריקה ומ"ש לאכול כו' או להקטיר ה"ה לזרוק אח"ז הזריקה ואפילו שפיכת שיריים מפגל: