מנחת חינוך · סימן קמ״ד, י״ג

ועתה נכתוב בקיצור דיני פיגול במנחות והנה באותן מנחות שאין בהם קמיצה ונשרפין כולן על המזבח כגון מנחת כהנים ומנחת נסכים אין להם מתירין כלל לא משכחת להם פיגול. ובמנחות הנקמצות יש שטעונין לבונה ויש שאין טעונין לבונה כגון מנחת חוטא ומנחת קנאות כמ"ש הר"ם פי"ב וי"ג ממעה"ק וביארנו לעיל במצות המנחה כיצד סדר עשייתן. באלו יש להם מתירין או הקומץ באותם שאין בהם לבונה או הקומץ והלבונה באותם שיש בהם לבונה וכן לחה"פ שיש לו מתירין הבזיכי לבונה וכן שתי הלחם בעצרת יש להם מתירין הכבשים של שלמים וכן בתודה ובאיל נזיר יש בהם לחם ויתבארו הדינים בקיצור. באותם המנחות הנקמצות יש בהם ג"כ ד' עבודות כמו בקרבן בהמה והם הקמיצה הוא במקום שחיטה בבהמה ואח"כ צריך ליתן הקומץ בכ"ש זה נגד קבלה בבהמה ואח"כ מוליך למזבח וזה הולכה ומקטיר הקומץ על המזבח זה נגד זריקת הדם בבהמה ובד"ע אלו מפגלין. והנה בר"מ פי"ב ממעה"ק מבואר דהיה מביא הסולת עם הלבונה ואח"כ היה מלקט הלבונה לצד אחר וקמץ מן הסולת לבדו ונותן את הקומץ לכ"ש ומלקט את הלבונה ונותנה על הקומץ שבכלי ומוליכו למזבח וזורקו לאישים. אם כן בג"ע היינו קבלה והולכה והקטרה היו שניהם ביחד קומץ ולבונה ובמ"ל תמה שם על רש"י שדברי הר"ם מפורש בש"ס והבאנו לעיל והנה הר"מ כ' והמנחות הנקמצות בד' בקמיצה כו' ובהולכת הקומץ למזבח מבואר דווקא בהולכה זו פוסל מחשבה אבל בהולכה דמתן כלי היינו לאחר הקמיצה דנותנה בכלי והוליך ליתן בכלי אין המחשבה פוסל. ובמ"ל הקשה דלכאורה נראה בש"ס דמנחות דט"ז ע"ב דהילוך דמתן כלי ע"כ מפגל לכ"ע ע"ש מה שתי'. והנה בא' מד"ע אלו חוץ מהקטרה אלא בקומץ או במתן כלי או בהולכה אם חישב לאכול השיריים למחר או להקטיר קומצה למחר או להקטיר לבונה למחר. הכלל לאכול דבר שדרכו לאכול ולהקטיר דבר שדרכו להקטיר בכזית [פיגל]. ולאכול בח"ז ולהקטיר בח"ז אינם מצטרפין והרבה דינים תלמד מפיגול דלעיל וכן אכילת אש ואכילת בהמה וא"צ לכפול הדברים. וגם מעורב במחשבה אחרת מוציא מידי פיגול. ועוד דינים א"צ לכתוב לך וידע המבין מלעיל. והנה דעת הר"מ דאינו פיגול בד"ע אלו במנחות שיש בהם לבונה אלא אם כן חישב בלבונה ג"כ. הקמיצה פוסלת אם חישב בשעת קמיצה וגם בשעת ליקוט לבונה ובמתן שניהם בכלי ובהולכת שניהם למזבח ובשעת הקטרת שניהם אבל אם לא פיגל אלא בא' כיון שחשב בשעת קמיצה ולא בליקוט לבונה או בשעת מתן א' בכלי או בשעת הולכת א' או בשעת הקטרת א' לא פיגל דאין מפגלין בחצי מתיר וזה הקומץ והלבונה שניהם מתירין ובא' מהם ה"ל חצי מתיר והר"ב לשיטתו שהבאנו לעיל דתיכף היה ליקוט הלבונה ונותן בכלי על הסולת ומוליך שניהם יחד ונותנם ע"ג האישים אם כן נחשבים כא' ולא נתפגל רק בחישב בשניהם. אך דעת רש"י ותוס' במנחות אינו כן וסוברים דהקמיצה ומתן כלי והולכה נתפגל בקומץ בלבד דהוי עבודה שלימה דאין קמיצה בלבונה וגם לא מתן כלי בלבונה ע' רש"י מנחות ובמ"ל תמה על הר"ם מהסוגיא שם דמבואר להדיא בברייתא בד"א בקמיצה ומתן כלי והילוך וכו' ומבואר להדיא וערש"י הטעם דג"ע אלו אין בלבונה הלכך כולו מתיר הוא ואף הולכה דאיתא בלבונה מבואר בש"ס טעם דנפגל בהולכת הקומץ לבד וכן כל הסוגיות מורים כן עבמ"ל. אח"ז ראיתי בבה"ז תמה ג"כ על הר"ם והכלל דהסוגיות שם מורים דבג"ע אלו נתפגל בקומץ לבד בלא לבונה והנה להאריך צריך עיון גדול. אמנם לכאורה בגוף התמי' שתמה במ"ל מהש"ס דמבואר דדוקא גבי הקטרה אבל בג"ע מפגלין בחצי מתיר. ולכאורה בשלמא בקמיצה וקבלה כיון דרש"י פי' דליתא בלבונה אם כן הקומץ ה"ל מתיר א' אבל בהולכה כיון דאיכא נמי הולכה דלבונה למה יתפגל בקומץ עצמו. אך באמת היא פלוגתא דר"י סובר דהולכה כקמיצה ומפגלין בקומץ לבד ומקשה הש"ס האיכא הולכה דלבונה ותי' דסבר ר"י כל עבודה שאינה מתרת חשובה בפ"ע. ופירש"י דהולכה כיון דאפשר להושיט מזה לזה חשובה לפגל בפ"ע ע"ש וא"כ לדעת הר"מ שפוסק בפ"א מפסהמ"ק דהולכה שלא ברגל אינה הולכה אם כן בהולכה שפיר דאין מפגלין בקומץ לחוד ואין הלכה כר"י בהא כיון דפוסק דהולכה שלא ברגל אינה הולכה. אך באמת ז"א דלכאורה ד' רש"י תמוהים שהרי ר"י בעצמו פ"ק דזבחים ס"ל דהולכה שלא ברגל ל"ש הולכה אך עמש"ל פי"א מפסולי המקודשים דעתו לחלק דדוקא בהולכת הדם הולכה [שלא] ברגל ל"ש הולכה אבל הולכת הקומץ הולכה שלא ברגל שמה הולכה. אך לא ברירא לי' ד"ז ולענ"ד ג"כ יש לעיין בזה ואין כאן מקומו. על כל פנים לר"י נמי דינא הכי ע"כ חלקו על הר"מ בדין הולכה ג"כ כפשטא דברייתא שם. ולולי ד' רש"י ואדרבא אני תמה על רש"י למה פי' כן הא הפשט פשוט כיון דאינה עבודת מתיר דאינה מתרת הבשר או האימורים או הקומץ רק הזריקה והקטרה ע"כ ל"ש חצי מתיר וכ"ה להדיא שם דמקשה משחיטת כבש א' דה"ל חצי מתיר אף על פי שאין עבודה מתרת ושם א"א בלא שחיטה מכל מקום לא הוי מתרת כפירש"י שאינה מתרת בשר ולא אימורין רק זריקה מתיר ע"ש אם כן ה"נ הפשט דהולכה אינה מתרת דרק הקטרת הקומץ מתיר השיריים ודברי רש"י צריך עיון גדול.