מנחת חינוך · סימן קמ״א, ה׳

והנה יש עוד מין שלמי' היינו חגיגת ע"פ שמקריבין עם הפסח. ודעת ר"מ פ"י מהק"פ שחגיגה זו רשות ויש לה כל דין שלמים שכתבנו למעלה אך חלוק מכל שלמים דאין מקריבין החגיגה רק אחר חצות וע' משנה למלך פ"ו מהכה"מ דעתו דחגיגת י"ד נשחט אחר חצות ולא קודם. וע' מה שהביא בשם הרא"מ דלחד תי' סובר דזמנו כ"ה ואין כאן מקומו להאריך. והנה הר"מ שכתב ב' מינים הם שלמי חגיגה חגיגת י"ד ג"כ בכלל זה דנקראת ג"כ חגיגה אבל דינו ככל השלמים. ויש עוד מין שלמים היינו מותר הפסח דאם נתותר פסח מקריבין שלמים ויש הרבה מינים מותר הפסח עיין ר"מ פ"ד מהק"פ והוא לכל דיני' כשלמים אך ע' פסחים פ"ט דבדבר א' חלוק משלמים דשלמים נאכלין לב' ימים ולילה א' ומוה"פ אינו נאכל אלא ליום ולילה כחטאת ותודה ודומיו. ורש"י מביא שהיא תוספתא. והר"מ בחיבורו השמיטו (עיין השמטות) ועצל"ח הרגיש בזה ונ"ט לד' הר"מ דלא פסק כן רק הוא כשלמים לכ"ד ונאכל לב' ימים כו' ע"ש ע"כ ביארנו דין שלמים בלא לחם.