מנחת חינוך · סימן קמ״א, ב׳

ושלמים הם קק"ל ושחיטתן בכ"מ בעזרה ואין טעונין צפון ואפילו אחורי ההיכל כשר ואם שחטן בהיכל כשרים אבל אם שחטן בגגו של היכל פסולים שאין הגגות ראוים לשחיטה כ"ה בר"מ פ"ה ממעה"ק מזבחים נ"ה ושם מבואר דשחיטתן כשירה בכל העזרה אפילו בצדדיה היינו דלא בעינן דוקא נגד פתח ההיכל ואפילו בצדדים כשר אבל צדי צדדיה כגון הלשכות פסולים לשחיטת קק"ל וכן כונת הר"מ כאן דוקא כל העזרה היינו אפילו צדדים. והלשכות דפסולים עיין ר"מ פ"ו מה' בית הבחירה ומ"ש הר"ם אפילו אחורי ההיכל כשר לשחיטה היינו אחורי הכפורת דמבואר שם בש"ס דכשר דלול קטן היה ע"ש ובלחם משנה כ' דרבינו השמיט אחורי בית הכפורת ולענ"ד דזה כונת הר"מ שכתב ואחורי ההיכל דגם קה"ק בכלל היכל עיין ר"מ פ"ה מה' ביהב"ח הי"ב. אך כעת לא ראיתי להר"ם הבהב"ח שיביא זה דלול קטן היה אחורי בית הכפורת כדי להכשיר את העזרה וצע"ק. ומ"ש הר"מ דשחיטה בהיכל כשר כ"ה בזבחים ס"ג והטעם דלא יהי' טפל חמור מן העיקר ע"ש ופשוט דאפילו בקה"ק אם שחט כשר מטעם זה עיין כאן תובד"ה שנים לפר כו' ודין גגין ועליות יבוארו במקומן. ובשעת שחיטת השלמים צריכין שיהי' דלתות ההיכל פתוחות ואם היו נעולות או אפילו מגופות הרי הם כנעולות ופסול דכתיב פתח אה"מ דצריך שיהא הפתח פתוח אבל הפרוכת שעל השער אינה פוסלת כ"ה לשון הר"ם משמע דלכתחל' יגלול ג"כ הפרוכת שיהא פתוח לגמרי רק בדיעבד אינה פוסלת עי"ש בש"ס ובתוד"ה הוא דלכתחלה כשר ואדרבא היו עושין הפרוכת משום זה דלא יסתכל בהיכל בשעת שחיטה ע"ש. ומבע"ל שם בש"ס גובהה מאי היינו שהי' תל מונח אצל הפתח או עץ ומפסיק בין הפתח לשחיטה אי הוי כנעול או כפתוח ולא"פ. והר"מ השמיטו ועבלח"מ. ובתוס' הקשו היאך נוכל לומר דגובה מפסיק אם כן כנגד המזבח יפסול שהמזבח מפסיק כו' ועי' בס' פנים מאירות שתירץ דדוקא אם מונח תוך הפתח או אצל הפתח דמעכב כניסה ויציאה הוא סברת הש"ס דאין זה פתח פתוח אבל חוץ לפתח כמו המזבח שהיה רחוק אין ההפסק מזיק כיון דהפתח פתוח וקיימתי מסברא דנפשאי אח"כ מצאתי כן בפמ"א. וד"ז דצריך שיהיו דוקא דלתות ההיכל פתוחים מפסוק ושחטו פתח אה"מ ע"כ היכל ואולם לאו חדא קדושה היא ואולם לא מיקרי אהל מועד דאי חדא קדושה ואולם ג"כ מיקרי א"מ הי' מתכשר אפילו בדלתות ההיכל נעולות כיון דשער האולם פתוח ע' בעירובין דף ב'. והאולם לא היה לו דלתות עיין ר"מ הבהב"ח ע"כ לאו חדא קדושה הוא. וע"ש בזבחים דשני פשפשים היו בבית החליפות כדי להכשיר כנגדו לשחיטת קדשים והר"מ אינו מביא זה דהש"ס אזיל למ"ד אולם והיכל חדא מילתא הוא ע' רש"י שם. אבל מסתם גמרא דדלתות ההיכל נראה דאולם אינו מיקרי א"מ אם כן לא הי' מהני הפשפשים ע"כ לא היה פשפשים ע"ש בש"ס ורש"י ותבין. והבאתי ד"ז כ"פ ומכאן מוכח דקדושת היכל ואולם ב' קדושות הם ואולם לא מקרי א"מ. וד"ז הוא בכל הקרבנות ל"ד בשלמים. ובתי"ט ובהגהות תמה על הר"מ שכתב שלמים דבאמת בכל הקרבנות הדין כן. ועי' לעיל מצוה קט"ו גבי עולה הבאתי זה ג"כ. ונ"פ דאם שחט בהיכל שכשר כמ"ש אפילו דלתות ההיכל נעולים כשר כיון ששוחט בהיכל דדוקא בעזרה צריך שיהי' פתוח ההיכל אבל בהיכל עצמו פשוט שכשר ע"ש בתוס' וז"פ.