מנחת חינוך · סימן קל״ח, ו׳

והנה דיני מחשבות בשאר קרבנות נכתוב אי"ה כ"א במקומו אך להאריך בכל פרט צריך חיבור מיוחד לכל מצוה. ואפילו עירוב מחשבות פוסל היינו שחישב לשם חטאת ולשם קרבן אחר או לשם קרבן אחר ולשם חטאת בד"ע אלו פוסל וכן גבי חטאת העוף פוסל מליקה ומיצוי שלא לשמה וקבלה והולכה אינו בחטאת העוף עש"ס ור"מ. ובעולת העוף מחשבה מועלת בשני עבודות היינו מליקה ומיצוי ובחטאת העוף בג' עבודות מליקה והזאה ומיצוי דבחטאת העוף היה הזאה וגם מיצוי מעכב עיין ר"מ פ"ז ועי' במעילה ד"ח ע"ב וד"ט. ופשוט ג"כ דשינוי בעלים גבי עוף במליקה אינו פוסל אלא אם כן חישב להזות דמו או למצות דמו לשם בעלים אחרים כמש"ל בחטאת בהמה אבל מחשבה במליקה לבד אינה פוסלת בשינוי בעלים וז"פ. ולאחר שזורקין הדם מפשיטין ומוציא האימורין ומקריבן ע"ג המזבח החיצון הן בחטאות הנאכלות והן בנשרפים והן בכל הקרבנות חוץ מעולה שנשרף כולו וחוץ מחטאת העוף שאין למזבח אלא דמה בלבד. והרהמ"ח כ' מה מקריבין והוא בר"מ פ"א ממעה"ק הח"י וכ' שם האיברים כו' מן החטאות הנאכלות ומן האשמות כו' ובאמת בחטאות הנשרפים מקריבין ג"כ אימורים אלו אך לפי שרוצה לכתוב אם הם מן הכבשים מוסיף על אלו האלי' ובחטאות הנשרפות אין שם מין כשרים ע"כ נקט לשון הנאכלות וז"פ. והנה הר"מ והרהמ"ח כתבו שחלב על הקיבה בכלל ובכ"מ הקשה למה לא פסק כר"ע חולין מ"ט שמרבה חלב שעל הדקין ור"י מרבה חלב הקיבה והלכה כר"ע מחבירו עיין מ"ש ועיין ר"מ פי"ג משגגות שהאריך בזה המגיה במ"ל. ומבואר עוד בר"מ שם מהש"ס דחולין דשליל של קרבן אין מקריבין החלב של השליל ע"ג המזבח אלא חלב האם בלבד והעובר הרי הוא כאבר מאברי'.