והנה בדבר הראוי לעבודה ובל"ז אינו פוסל מחשבה הוא נ"מ לענין מנחות ואי"ה יבואר לקמן. ובמקום הראוי לעבודה היינו אם המזבח נפגם אינו פוסל מחשבה כ"ה בש"ס ור"ם כאן פי"ד ואין נ"מ כאן לענין מחשבות אלו שאנו עסוקים בו דבלאו הכי הקרבן נפסל דקיימא לן כל הקרבנות השחוטים נפסלו בנפגם המזבח ואינם חוזרים להכשירם עיין ר"מ פ"ג מפסולי המקודשים הכ"ב. אך נ"מ לענין מחשבת פיגול דא"ח משום פיגול וכ"נ מלשון הר"מ כאן וכ"כ התוס' מנחות ד"ה ע"ב ד"ה במי וע"ש במנחות דאמרינן ממי שראוי לעבודה לאפוקי כהן בע"מ ובתוס' הקשו הא בלאו הכי הזבח פסול מחמת כהן בע"מ ולפמ"ש ל"ק דאי הוי המחשבה פוסלת לא היה מהני שיחזור הכשר ויקבל ומחמת כהן בע"מ מהני שיחזור הכשר ויקבל דלא נעשו שיריים כמש"ל. וקצ"ע בדברי הר"מ שכ' דאין המחשבה מועלת כו' כיצד א' מהפסולים וחישב מחשבת המקום או הזמן וקודם לזה מביא הג' מחשבות היינו שינוי השם כו' ולמה לא נקט כאן שינוי השם או מחשבת המקום והזמן ולומר כיון דמחשבת שינוי השם אינו אלא בחטאת לא נקט לי' אלא אלו מחשבות דפוסלים בכל הקרבנות ז"א דמחשבת שינוי השם ג"כ נ"מ בכל הקרבנות דבכל הקרבנות לא עלו לשם חובה ובוודאי דפסולים לא מועיל מחשבתן כלל ואי איכא דם הנפש יחזור הכשר ויקבל ועלתה לבעלים אם כן קצ"ע דלא נקט הר"מ מחשבה זו ג"כ וצ"ע:
מנחת חינוך · סימן קל״ח, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.