מנחת חינוך · סימן קל״ח, ג׳

ואם חשב בא' מד"ע אלו לשם זבח אחר כגון לשם שלמים או לשם איזה זבח פסול החטאת ודווקא אם שחט לשם זבח אחר אבל אם שחט לשם חולין אין החטאת נפסל אך לא עלה לבעלים לשם חובה וכל עבודה מד"ע פוסלת מחשבה אבל מעבודה לעבודה הדין כך אם שחט לשמה ע"מ לקבל או להוליך שלא לשמה אין מחשבה זו פוסלת כלום אך אם שחט או הלך או קיבל והיה מחשבתו לזרוק שלא לשמה פסול דמחשבין מעבודה לעבודה ודווקא על זריקה פוסל המחשבה בכל העבודות אבל חוץ מזריקה אין פוסל מחשבה מעבודה לעבודה רק בכל עבודה ועבודה פוסלת מחשבה אבל לא מעל"ע חוץ על הזריקה פוסלת מחשבה בכ"א מג' עבודות על הזריקה וער"מ פט"ו מהפסה"מ ובמ"ל בשם התוס' וכ"נ מדעת הר"מ ע"ש. וכן אם הביא חטאת על חלב וחישב בא' מד"ע על חטאת דם הוי שינוי השם. ופשוט דה"נ מחשבין מעל"ע מג' עבודות לזריקה דה"ל שינוי השם ודינו כמו שינוי השם שכתבנו. ויש עוד שינוי בעלים כגון ששחט או קיבל או הלך על מנת לזרוק לשם אחר או זרק לשם אחר בשאר קרבנות כשרה אלא שלא עלו לבעלים ובחטאת ופסח פסולה ודווקא פוסל בד"ע אם עשה ע"מ לזרוק אבל אם לא חישב ע"מ לזרוק רק שחט או קיבל או הלך לשם אחר כשר ועלה לבעלים כי הפסול שלא לשם בעלים הוא רק אם חישב ע"מ לזרוק כ"ה בש"ס ובר"מ משמע דבד"ע פוסל שינוי בעלים כמו שינוי שם ועמ"ל תמה על הר"מ דמבואר בפי' בש"ס דאינו פוסל רק בחישב ע"מ לזרוק. וא"פ בשינוי בעלים רק אם שינה לשם בעלים שמחויב חטאת כמותו. אבל אם חישב לשם מחויב עולה ה"ז כשרה ולא עלתה לבעלים כ"ה בר"מ כאן ובזבחים ז' מבואר בסתם כשרה ואינו מבואר דלא עלתה לבעלים ודין דלעיל לשם חולין מבואר להדיא שם דמ"ז וד"ז אינו מבואר כלל ולו' דהר"ם למד מזה כמו לשם חולין דאין מחשבה פוסלת ומכל מקום לא עלתה ה"נ ז"א דרך הר"ם והו"ל לכתוב יראה לי כדרכו וצ"ע. שחטה לשם מת כשר' דאין כפרה למתים אך לא עלתה לבעלים וזה ג"כ אינו מבואר בפי' בש"ס רק הר"מ סובר כן דלא עלה ויליף ג"כ כנ"ל וג"כ צ"ע. שחט חטאת על שאינו מחויב כלום פסולה שמא מחויב הוא וא"י עכ"ל הר"ם. ובש"ס ז' מבואר ט"א דמקופיא מכפרת אעשה ע"ש ברש"י ותוס' ובכ"מ הי"ד וצריך אריכות ע"ש ומבואר שם ד"ט דשחט חטאת חלב וכדומה מה שמחויב על חטא לשם מי שחייב חטאת נזיר או מצורע דאין באים על חטא כשרה דאותן הקרבנות דנזיר ומצורע ה"ל כעולות כיון דאין באים לכפרה. ואבעיא שם חטאת חלב ששחטה על מי שמחויב חטאת דטומאת מקדש וקדשיו מהו מי אמרינן כרת כמותה א"ד אינו קבוע כמות' וסליק בתיקו. והר"מ לא הביא כלל דינים אלו ונראה מדבריו דפסול בכ"ע אם חישב לשם מחויב חטאת אפילו דנזיר ומצורע ועמד בזה הכסף משנה וע"ש שכ' שלא הי' בגירסת הר"ם ד"ז וגם לא האיבעיא הנ"ל. ועי' זבחים ד' דשינוי בעלים ל"ש בקרבן צבור ובתוס' כ' דאי שחט לשם יחיד הוא ג"כ בעלים. ואי שחט לשם עכו"ם לא מיפסל דאינו מחויב כפרה כמותו ע"ש. ולדעת הר"ם דאם שחטה על שאינו מחויב כפרה כמותו לא עלתה אם כן כאן בחטאת צבור אם שחט' לשם עכו"ם או לשם הדור שלפניו שכבר מתו אף דכשר מכל מקום לא עלת' לבעלי' ע"כ סתם הר"ם ולא חילק בין יחיד לצבור אך מכל מקום הי"ל להביא לענין כשר ופסול וצל"ע בזה בגמרא.