והנה הזריקה של חטאות הנשרפים ביארתי לעיל קצת מכל מקום אכתוב כאן ג"כ. כל החטאות הם קדשי קדשים ושחיטתן בצפון וקבול דמן בכ"ש בצפון כמו עולה. וכבר כתבתי בתחלת ויקרא גבי עולה ה"נ כאן. וחטאת חלוק מעולה ומכל הקרבנו' דכל הקרבנו' היה מקבל הדם במזרק והולך למזבח וזרק או שפך על המזבח עם המזרק ולא באצבע והי' זורק מחצי המזבח ולמטה ויש קרבנו' שהיה זורק שתי מתנות שהם ד' ויש במתנה א' כאשר יבואר כ"א במקומו. ובחטאת הי' מקבל הדם במזרק והי' מוליכו אם הי' מהנשרפין הי' מוליך המזרק להיכל. וכבר ביארתי לעיל היכן היה מזה ובפר ושעיר של יה"כ הי' מזה לפני ולפנים ג"כ כאשר יבואר במקומו. ובחטאת הנאכלת היה מוליך המזרק למזבח החיצון. והי' טובל אצבעו הימין בדם שבמזרק והי' נותן למעלה מחוט הסיקרא והי' מחטא ויורד כנגד חוד של קרן ובדיעבד אמה מכאן ואמה מכאן סמוך לקרן כשר והי' נותן על כל קרן בפ"ע. ועל כל הזיה בפ"ע הי' טובל אצבעו דשירי הדם שבאצבע פסולים להזאה שניה והיה נותן ד' מתנות כ"א בפ"ע על ד' קרנות ומתחיל דרומית מזרחית ואח"כ מזרחית צפונית ואח"כ צפונית מערבית ואח"כ מערבית דרומית ועל קרן זה שהשלים המתנות היה שופך השיריים ואין בכל הקרבנות שטעונין אצבע אלא חטאת ואם לא הזה אלא הזאה א' כיפר דקיימא לן כל הניתנין [על] המזבח החיצון אף במתנה א' כיפר אבל חטאת הפנימי מתנה א' בפנים מעכבת ויבואר אי"ה בה' עיה"כ ועש"ס ור"ם פ"ב מפסה"מ. ועמש"ל פ' ויקרא דעולה נזבח לשם ששה דברים וכאן בחטאת שבא על איזה חטא צריך שתהא מחשבתו על אותו החטא שבא עליה עיין ר"מ פ"ד מה' אלו. ובכל הקרבנות מחשבת שינוי השם או שינוי בעלים אין פוסלים רק שלא עלו לבעלים לשם חובה ובפסח וחטאת פוסלים מחשבות אלו ובפסח כבר נתבאר וכאן בחטאת נכתוב בקיצור עיין ר"מ פט"ו מפסה"מ. ואם שחט או קיבל או הלך או זרק בסתם מבואר בזבחים דכשר דסתמא לשמה קאי והר"ם פ"ד ממעה"ק ז"ל כל הזבחים כו' ואם שחט ועבד סתם ולא חשב כלל בעולה ושלמים כשרים ועלו לבעלים עכ"ל. נראה מדבריו דבחטאת ופסח פסול סתמא ובכ"מ תמה ע"ז ועיין בס' בה"ז דהר"מ נקט רבותא ע"ש אבל גבי חטאת כשר בסתמא וכ' דאפילו בר בי רב לא יטעה בזה ק"ו לחשוד את רבינו הר"מ ז"ל.
מנחת חינוך · סימן קל״ח, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
