מנחת חינוך · סימן קל״ד, ג׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ונאכלים בעזרה וער"מ שם דאם נאכלו בהיכל נאכלו שנאמר בקה"ק תאכלנו ועש"ס זבחים ס"ג דאם הנכרים הקיפו העזרה אוכלים הקה"ק בהיכל מפסוק זה (וצ"ע דהרמב"ן מביא דבר זה בשם הספרי והוא מבואר בש"ס דידן בזבחים כמ"ש ובמנחות דף ט') וברמב"ן עה"ת פ' קרח כתב דאם א"י לאכול בהיכל נאכל לפני ולפנים. ובמ"ל כאן הביא מתוס' דנאכלים מעומד בעזרה דאין ישיבה בעזרה וכ' המ"ל דמלתא דפשיטא דמברך אשר קדשנו בקדושתו של אהרן על קדשים שהכהנים אוכלים. ופשוט דדוקא בכזית דהוא מ"ע ועל ח"ש אינו מברך כמו במצה. עוד כתב המ"ל בשם תוס' שבועות דקה"ק הנאכלים בעזרה בעינן שיראה פתח העזרה בשעת האכילה והר"ם לא הזכיר זה וע' תוס' שבועות כתבו כמבואר בזבחים נ"ו וע"ש בסוגיא דזבחים וד' התוס' צ"ע ואי"ה מקום אכילת קדשים יבואר במק"א. ומבואר ביבמות דף מ' רצה מצה רצה חלוט וע"ש דאף דחלוט מצה הוא מכל מקום מצוה שלא לאכול חלוט שירי מנחות והר"ם לא הביא זה כאן וכן הרהמ"ח אך באמת זה מבואר אליבא דאבא שאול דאמר הכונס את יבמתו לשם נוי כאלו פוגע בערוה נדרש כאן למעוטי חלוט והר"ם פוסק בה' יבום כרבנן ע"כ אינו מביא זה למעוטי חלוט על כל פנים להשיטות דס"ל כא"ש עי' תוס' שם אם כן מצוה דוקא במצה אבל לא בחלוט אף שהוא מצה עי"ש בגמר' ותבין. וע"ש בש"ס לרבנן מידרש יכול כו' רצה הוא אוכל רצה כהן אחר אוכל ת"ל מצות תאכל וע"ש ברש"י ובתוס' ד"ה רצה נראה דגבי מנחה מצוה שיאכל הכהן העובד ממנה ולא כשאר קדשים שאין מצוה בעובד יותר מכהני בית אב וכאן מצוה שיאכל כהן העובד והר"ם לא הביא זה כאן וסובר כפי' התוס' בתי' קמא דאנשי בית אב להם המצוה. על כל פנים צל"ע דנראה שם בש"ס דהמצוה של אכילת קדשים הוא מפסוק ואכלו כו' רק פסוק זה תשלום דיני המצוה הן לרבנן הן לא"ש וקצ"ע על הר"מ והרהמ"ח שמנו זה לב' מצות כאן ובפ' תצוה. והנה לעיל פרשת תצוה במצות ואכלו כתב הרהמ"ח בשם הרמב"ן דסקל מצוה זו מחשבון התרי"ג כי זה חלק מחלקי מצות הקרבנות. וזה מבואר להדיא ברמב"ן ובסמ"ק של רבינו הר"מ שורש י"ב כתב ז"ל אבל במתנות כהונה שבמקדש כגון חלקם מקרבנות לא נמנה נתינתם מצוה כו' וכ"ש החטאת והאשם אם כן לדעת הרמב"ן גם מצוה זו אינה מן החשבון וצ"ע על הרהמ"ח שלא הביא כאן ד"ז דלהרמב"ן גם מצוה זו אינה באה במנין. אך אני תמה דהמעיין ברמב"ן סוף העשין ובפר"ד בדרך מצותיך באריכות שהרמב"ן סקל מחשבון הר"מ ל"ב מצות ע"ש שחשבם א' לאחת והרמב"ן הכניס אחרים תחתיהם ולא מצינו שם שסקל המצוה של ואכלו וגם המצוה דכאן ואף אפשר נוכל לומר דמצוה דכאן נמנה על כל פנים העשה דואכלו ודאי אינו נמנה להרמב"ן וכמ"ש. וגם הרהמ"ח מביא בשמו ולא מצינו שסקל הרמב"ן מצוה זו מחשבונו ולא הכניס אחרת תחתיה ולהרמב"ן חסר לו מצוה א' מהמנין גם צ"ע שלא סקל אותה שם ויכנוס אחרת במקומה ע"ש וצ"ע מאד. אך איני עומד כעת בחשבון מנין המצות:
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.