מנחת חינוך · סימן קל״ב, א׳

להבעיר אש על המזבח בכל יום תמיד כו'. עיין ר"מ פ"ב מתו"מ ומצוה זו היינו לערוך אש בבוקר ובה"ע בכל יום וזה נקרא תמיד כמו קרבן תמיד שאינו אלא בבוקר ובה"ע ונקרא תמיד וכן נרות כמ"ש רש"י תצוה על פסוק להעלות נ"ת ע"ש. ולדבריו אם נתכבה האש ביום או בלילה אין מצוה להבעיר דהמצוה היא רק בבוקר ובערב. ומדברי הר"מ א"נ כן רק המצוה היא שלא יהי' המזבח בלא אש אף רגע א' והמצוה היא שיהי' תמיד בלא הפסק כמו שפרש"י שם בלחה"פ. והמערכות נדרשו ג"כ מקראי אך המ"ע היא שיהי' אש על המזבח תמיד בלא הפסק רגע. ואם נתכבה מצוה להבעיר באמצע היום או באמצע הלילה. ואם היה המזבח בלא אש רגע אחת עברו על מ"ע זו ער"מ. והנה היו עורכין בכל יום ג' מערכות כמ"ש ונלמד מקראי כמ"ש הר"מ והרהמ"ח. ובלחם משנה הק' דבש"ס מבואר דאין נלמד מקראי שהביא הר"מ רק מקראי אחריני וכ' דמשום דאין נ"מ לדינא כ' הר"מ הפסוקים שנראה הדרשא פשוטה יותר. וחוץ למערכות אלו היה מצוה להעלות ב' גיזרין של עצים בבוקר בכהן א' וגם בה"ע שני גיזרי' בשני כהנים ולהבעיר אותם על המערכה הגדולה ונדרש מקראי ביומא כמ"ש בר"מ והנה המערכות הי' צריך כהן ואם העריך זר פסולה ופורקה וחוזר וסודרה כהן כ"ה בר"מ פ"ט מהב"מ. ובכ"מ כ' אף על פי דנראה מהש"ס דיומא כ"ז ע"ב דכשרה בזר היינו שאין הזר ח"מ אבל פסולה בזר ע"ש. ונראה דכל הג' מערכות שוים בד"ז דבעינן כהן אך אין הזר ח"מ וזר שסידר שני גזרי עצים ח"מ דהוי עבודה תמה כ"ה בש"ס ור"נ שם אך סידור המערכות אינה עבודה תמה דאיכא אחריה סידור ב' גיזרין.