מנחת חינוך · סימן קל״ב, ב׳

והנה באביי הוי מסדר כו' מבואר דמערכה גדולה קודם למערכה שניה של קטורת ומערכה שניה קודמת לסידור ב' גיזרין ויליף מקראי ומערכה זו של קיום האש אינו נזכר שם מתי נעשית ואפשר בפלוגתא לא מיירי דיש סוברים דהיינו ר"י דלא הי' מערכה של קיום האש. ע' ביומא דף מ"ה ובתוס' שם ד"ה ר"י הקשו דבתמיד אינו מבואר אלא הציתו ב' מערכות וכ' דלא חשיב רק ב' אלו דהיו מציתין אותם ביחד כו' וא"כ מערכה זו אינו מבואר הזמן כלל. ומד' הר"מ כאן נראה דהיו בזאח"ז לאחר מערכה הב' היו עורכין מערכה זו. והנה סידור המערכות היה בלילה והיא עבודת לילה וכשרים ביום ג"כ אך בלילה היו גם כן כשרים וסידור שני גזירין ע' יומא כ"א סובר ר"ז דאין כשרים אלא ביום. אך בסוף הסוגיא מבואר דכשר בלילה עי"ש דר"א סובר כן אף דהש"ס דחי דאין ראיה מהמשנה מכל מקום אף דאין ראיה לא נדחה הדין. ולענ"ד פשוט דמצוה זו שיהיה תמיד אש עה"מ יוצא באיזה אש הן מהמערכה גדולה או מערכה ב' דהמצוה שיהי' אש. והראי' דר"י סובר דלא היה המערכה של קיום האש וכי ל"ל דהיא מצוה שיהי' על המזבח אש רק דהמצוה היא אש ונתקיים באש המערכה. וברש"י פי' דקיום האש הוא משום מערכה גדולה ומובא בלחם משנה כאן וד' הרהמ"ח שכ' ואם לא הבעירו הכהנים מערכה ג' במזבח בטלו מצות עשה זו ולדעתי א"נ כן כיון דהיה אש המערכה לא בטלו מצות עשה זו כיון שיש אש רק הוא נדרש ממקראות דצריך כמה מערכות והם דיני המצוה אבל מ"ע זו לא ביטלו כלל כיון שיש אש כנ"פ. ודין הצתת אש בראש המזבח ושאר הערות אין הזמן מסכים אתי כעת לבאר: