מנחת חינוך · סימן קכ״ט, י״ב

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

והנה ש"ח זו אף על פי שמקודשת מכל מקום אינה לעלמא אלא חייבי לאוין דהיא במלקות והוא באשם אם כן לפ"מ דקיימא לן קדושי' תופסין בח"ל אם כן אם קידשה א' ובא אחר וקידשה אפשר תופסים בה קדושי אחר ג"כ וממילא אסורה לשניהם לכ"א מפני קדושי השני. אך עיין באה"ע סמ"ד דעת ח"מ וב"ש דאין קדושי אחר תופסים בו וכ"ד הפ"י גיטין בהשולח עיין במקנה ובא"מ דעתם דקדושי אחר תופסים דהא דאין קדושין תופסין בא"א אתיא מהיקישא דר"י בקדושין אם כן דוקא בח"כ איתקש אבל זה דהיא ח"ל תפסו בה קדושין. ופשוט דאם קדושי אחר תופסים כ"א שקידש באשם קאי אם בא עליה וכן היא חייבת מלקות מפני קדושי אחר מפני שכולם תופסים בה ונראה דבקדשוה שנים זא"ז להסוברים דקדושי שניהם תופסים בה ואח"כ נשתחררה אם כן למ"ד דפקעי קדושין ראשונים פקעי קדושי שניהם אבל אפילו למ"ד גמרי קדושין ראשונים בכה"ג נראה דודאי פקעי קידושי שניהם כמו שיבואר לקמן באריכות מצוה ר"ה ובמה שהבאתי שם דברי הא"מ סי' י"ח. ושוב ראיתי בא"מ סי' מ"ד שנסתפק בזה למי גמרי הקדושין ולפענ"ד כמש"ש. ויש לי כמה הערות לענין אם ח"ש וחב"ח שמת הבעל אם זקוקה ליבום עבח"מ וב"ש נראה דפשיטא ליה דזקוקה וכן אם זנתה תחתיו אם אסורה לבעלה דאפשר דאין יבום ואיסור סוטה רק מקדושי מיתה ועוד הערות בענין עריות ואי"ה יבואר כ"א במקומו ואין כאן מקומו אלא לענין בא על ש"ח. ולעיל במצוה ל"ה כתבתי דאם ב"נ בא על ש"ח יש חילוק אם נבעלה להמקדש חייב הב"נ ואם לא נבעלה רק היתה ארוסה בכסף או בשטר פטור ע"ש הטעם וא"צ לכפול. וגם אם הוי כאשתו גמורה לכל דיני התורה ואם ע"ע כהן נשאה דמותר בש"כ אם מטמא לה ועוד הרבה דינים יתבארו במקומן אי"ה. ובכריתות די"א מבואר שם דאם אינו מתכוין פטור וברש"י כ' הטעם דא"ר להזריע והתוס' דחו דבריו אלא מטעם דהוי אונס ע"ש דמיירי כגון דנפל מן הגג ונתקע אם כן לרש"י דה"ל כהעראה אם כן פטורים לגמרי ולהתוס' אם האשה היתה מזיד חייבת מלקות להשיטות שכתבתי לעיל אף דהוא פטור מכל מקום האשה חייבת והר"ם אינו מביא כלל ד"ז דשאינן מכוונין. וש"ח לשיטות אלו צריכה גט ובגט נעשית פנוי' או במיתת הבעל ויש מ"ד בש"ס דח"ש וחב"ח לא תפסי קדושין כלל אך דהוא גזירת הכתוב דאם ח"ש וחב"ח מיוחדת לאיש ה"ל ש"ח וחייבים עליה אשם והיא חייבת מלקות וא"צ גט כלל רק אם פטרה מביתו ה"ל פנויה ויש ג"כ לפלפל לשיטה זו אך רוב הראשונים פסקו דתפסו קדושין ער"נ ורא"ש וש"ע אה"ע ובר"ם ה' אישות ע"כ קצרתי. והנה בקרבן זה כולם חייבים אפילו מלך או כהן משוח והאשם זה ג"כ איל בשני סלעים עי' לעיל הדינים ועבד כיון דבן מצות הוא ג"כ חייב קרבן על ש"ח וב"נ כ' לעיל.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.