מנחת חינוך · סימן קכ״ט, י״א

ודעת הר"ם כאן דאפילו קטן אם הוא מבן ט' שנים ומעלה היא חייבת מלקות כמו בכל העריות דביאה ב"ט הוי ביאה וגם הוא חייב בקרבן וכשיגדיל יביא קרבן וזהו חידוש כאן אף דבכה"ת קטן פטור אף לאחר שיגדיל כאן חייב לאחר שיגדיל ולמד זה מת"כ וכאן בראב"ד ובה"א השיג עליו דקטן לאו ב"ע וא"ח כלל וגם סובר דאשה אתקש לאיש ג"כ וכיון דהוא א"ח קרבן האשה ג"כ א"ח מלקות ועלח"מ באריכות. ואם השפחה חרשת ושוטה לכ"ע פטור הוא ג"כ דזה כ"ע סוברים כ"ה דאין האשה חייבת אין האיש חייב אך אם הבועל היה חרו"ש תלוי בפלוגתא הנ"ל דקטן לראב"ד פטורה ולהר"ם חייבת מלקות כנ"ל דהחו"ש אף כשיתפקחו מכל מקום פטורים מקרבן דרק קטן אתרבי לפ"ד מואיש כו' אבל חו"ש לא אתרבי כלל נראה דפטורים כנ"ל. והבא על ש"ח במזיד כ"פ או בשוגג בהעלמות הרבה מכל מקום א"ח אלא אשם א' והאשה חייבת מלקות על כל ביאה וביאה. ואם הפריש קרבן בין ביאה לביאה הפרשות מחלקות וחייב על כל ביאה וכן אפילו אם בעל כ"פ ש"ח בהעלם א' ונודע לו על א' והפריש קרבן וחזר ונודע לו והפריש קרבן חייב עכאו"א. ובלחם משנה מפלפל בד"ז דהפרשות מחלקות לאחר המעשים ומהש"ס נראה דוקא בין ביאה לביאה הפרשה מחלקת ולא אחר כל הביאות וע"ש מה שתי'. והבא על ש"ח הרבה אפילו בהעלם א' חייב על כל שפחה דהם גופים מחולקים. עיין ר"מ פ"א מהא"ב כ' דינים דא"ח בעריות כגון באבר מת פשוט דכ"ש דכאן בודאי פטור וער"מ כ' דאין העדים צריכים לראות כמכחול כו' אלא שוכבין זע"ז וחזקת צורה זו שהערה ע"ש בהי"ט נראה דל"ד שהערה אלא גמר ג"כ דאל"ה לא היתה חייבת כאן מלקות דא"ח בהעראה עכצ"ל דהוא בחזקת שגמר ג"כ וכבר הבאתי זה בחיבורי. וער"מ כאן פ"ט כ' אם עדים אמרו לו שבא על ש"ח והוא מכחיש פטור דה"ל כאומר לא גמרתי ביאתי וא"ח כו' ועלח"מ בד"ה וכבר תמה על הר"ם ל"ל טעם זה הא בכל העריות הדין כן אף דחייב על העראה י"ל לא בעלתי שוגג אלא מזיד וכ"פ הר"ם עצמו ע"ש מה שתי'. ובמחכת"ה פלטה קולמסו ד' אלו דבש"ח חייב על מזיד כשוגג ול"ש כלל מזיד הייתי וז"פ ע"ש בש"ס וצריך להעביר קולמס על כל הפיסקא שם. והנה ודאי דלענין קדושין על כל פנים לא עדי' מב"ח אם כן כל הנהו דלא תפסי קדושין שלהם כמו חרש שוטה וקטן וכדומה לפי מה שציירתי משכחת לה דיש לה קרובים בין מצד האב בין מצד האם אם היא בת ח"ש וחב"ח מישראל אם כן הקרובים שאין תופסים קדושין ג"כ אינם תופסין בח"ש וחב"ח ול"ה ש"ח כלל לחייב הבא עליה וכן אותם שקדושין תופסין בס' כגון טומטום ואנדרוגינוס או ח"ע וחב"ח עאה"ע סי' מ"ד אם כן כאן נמי מקודשת רק מס' וא"ח מלקות מספק ואינו מביא אשם וז"פ.