מנחת חינוך · סימן קכ״ח, א׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

להקריב כו'. עיין ר"מ פ"ח מה' שגגות והדיני' כ"ה כל חטא שחטא שחייבים על שגגתו חטאת קבוע למעוטי עויו"ר ואשם רק דוקא חטאת קבוע ונסתפק לו אם שגג בחטא זה חייב בא"ת ומגין עליו מן היסורין עד שיוודע לו שחטא בשוגג ויביא חטאת קבוע ואם יוודע לו שלא חטא לא יביא וקודם שיוודע לו מצוה להקריב קרבן זה ודוקא אם בשעה שעבר היה שוגג ואח"כ נסתפק לו אם עבר בשוגג חייב ק"ז אבל אם אכל ס' איסור במזיד א"ח קרבן וז"פ. וע' תוס' כריתות י"ז ד"ה ספק. וא"ח א"ת רק בח"א משני חתיכות כגון הי' לפניו חלב ושומן ואכל א' מהן וא"י איזה אכל חייב או אשתו ואחותו עמו בבית והדומה אבל ח' א' ס' חלב ס' שומן פטור מא"ת ויש ג' טעמים בכריתות פ"ד. והר"מ פסק הטעם דצ"ל אקבע איסורא ובב"ח הא' ודאי אסור אבל בח"א דאפשר אין כאן איסור א"ח א"ת. ולהך טעמא מבואר שם בש"ס אם הי' ב"ח ובא נכרי ואכל את הראשונה וישראל את השני' אף דבשעה שאכל לא הי' רק ח"א מכל מקום כיון דהי' מתחלה אקבע חייב וכ"פ הר"מ כאן ועיין כ"מ ולחם משנה מאין יצא להר"מ לפסוק כטעם אקבע איסורא ועמש"ל במצות פהעדש"צ. ואם היה ב"ח והא' הי' כזית ובא' ח"ז ואכל הכזית וא"י אם היה איסור או היתר דעת התוס' דזה ל"ה איקבע כיון דלא הי' ודאי כזית איסור וכן אם הי' ח' איסור וספק אם הי' בו כשיעור פטור ודעת הר"מ דס' הי' כשיעור הוי איקבע איסורא וכן כזית ומחצה כיון דעכ"פ הי' איסור עלח"מ ואם היה לפניו ש"ח א' חלב וא' שומן וא"י איזה אכל וגם מסופק אם אכל כזית דיש ס"ס דלמא אכל היתר את"ל איסור שמא פחות מכזית. דעת תוס' שם די"ז ד"ה מדסיפא דחייב אשם אפילו בס"ס דפי' המשנה כן. ולכאורה תימא מן התורה לפרש המשנה כן הא בכה"ת ס"ס לקולא. ואפשר כיון דחד בחד אקבע איסורא ל"מ ס"ס עש"ך ביו"ד דיני ס"ס ומצאתי כן בשער המלך הט"מ כ"כ בכוונת דהתו"ס. אבל מד' הר"מ שפי' המשנה דלא קאי אדלעיל דעתו דבס"ס אינו מביא א"ת עלח"מ וער"מ חשיב דברים שא"ח עליהם כגון חלב הכוי או ס' נדה או ס' שאר. הכלל כיון דלא נקבע איסור פטור וע"ש בר"מ דאם אכל ח' וא' אומר חלב הי' ואחד אומר ל"ה חלב חייב בקרבן. נראה מד' הר"מ אף אם לא הי' אלא ח"א וא' אומר חלב וא' אומר ל"ה חלב מכל מקום ה"ל אקבע איסור דנקבע ע"י העד והראב"ד השיגו דזה לא הוי אקבע רק בא"ל ע"א אותה ח' של חלב שהיתה עם השומן כו'. והכסף משנה כ' דאפשר גם דעת הר"מ כן. ומכל מקום דעתו בדעת הר"מ דה"ל אקבע עפ"י ע"א. ועיין בשב שמעתתא להקצה"ח פלפל בזה ודיני ע"א בהכחשה אין כאן מקומו. והבא על ס' מקודשת [פטור] דלא נקבע האיסור ועל ס' מגורשת חייב דאיקבע האיסור ועיין בכתובות ומיירי כגוונא דליכא משום חזקת א"א דאל"ה בחטאת קאי רק דאיתרע החזקה ומכל מקום אקבע איסורא חשיב ע' בסוגיא דשנים אומרים כו' באריכות.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.