מנחת חינוך · סימן קכ״ז, ב׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

וא' קדשי מזבח ואחד קדשי בה"ב מצטרפין למעילה ואם נהנה בש"פ מכולם מעל והמעילה מצטרפת לזמן מרובה אם נהנה היום בח"פ ונהנה לאחר כמה שנים בח"פ בהעלם אחד מצטרפת לפרוטה ומעל. ואין מעילה אלא בתלוש מן הקרקע אבל הנהנה מן ההקדש המחובר לקרקע כגון שדר במערת הקדש וכיו"ב במחובר לקרקע א"ח מעילה ובתלוש ולבסוף חברו כגון בית פוסק הר"מ כאן דאם הקדיש בית בנוי הדר בה לא מעל ואם הקדיש עצים ואבנים ובנה בהם בית הדר שם מעל וע' כ"מ והוא בפ"ה כאן ובמ"ל עמד על הר"מ שסותרים דבריו שכתב בפ"ו מהל"ע ה"ל ז"ל המשכיר בית לחבירו והקדישו ה"ז קודש ופקעה השכירות והדר בה מעל מבואר בדבריו דאף הקדיש בית בנוי מועל הדר בה והניח בצ"ע וגם הלחם משנה בהלכות ערכין עמד בזה. המקדיש עבדו אין מועלין בו דאיתקש לקרקעות ואפילו בשערו העומד לגזוז מפני שמשביח במחובר ה"ל כמחובר ואין מועלין. ונראה דאפשר הרבה דברים שנתמעטו ממעילה כגון המחובר לקרקע וכדומה כל שאינו מפורש דאסור להנות רק מדרבנן לא אתמעטו רק ממעילה אבל מכל מקום איכא איסורא דאוריי' להנות כמו שלמים שכתבנו לעיל דאף דאין מועלין מכל מקום אסור מן התורה וצ"ע בזה ובהרבה דברים שמבואר שפטור ממעילה אם יש איסור תורה או לא וע' מש"ל בשם הצל"ח ועיין ר"מ פ"ו מה' ערכין הי"ז כ' המקדיש כו' והי' בהם עבדים הרי גופם קודש ואסור להנות כו' אינו מבואר אי אסור מן התורה או דרבנן ומצד הסברא נ"ל דהוא איסור תורה. ומצאתי בשער המלך פ"ג מה' אישות ה"ג פיסקא המתחלת ותו מביא בשם ס' מוצל מאש ליישב דעת הר"מ פ"ו מהל"ע במ"ש דהמקדיש בית מעל השוכר דהוא תמוה דהא פסק כאן דאין מעילה בבית שבנאו ואח"כ הקדישו ומביא בשם הרשב"א הובא בב"י יו"ד סי' רכ"א אע"ג דאין מעילה איסורא איכא וכוונת הר"מ שכתב דמעל היינו איסור מעילה ע"ש נראה דסברתם דמה"ת נאסר דעל דרבנן לא הי' כותב הר"מ סתם מעל כ"נ. ועוד על דרבנן א"צ להביא ראיה מרשב"א דמפורש להדיא בתוספתא הובאה בכ"מ כאן ומובא שם בשער המלך דהדר בצל מערה דהיינו מחובר מעיקרא לא נהנין ולא מועלין מבואר דאין נהנין ע"כ דעת הרשב"א דאיסור תורה איכא כנ"ב. ובשער המלך שם מחלק חילוק נאה הא דתלוש ולבס"ח הוי כתלוש ומועלין היינו במעילה ע"י הוצאה מרשות לרשות דזה ילפינן מע"ז ע' תוס' מעילה י"ח ע"א ד"ה ואומר וכו' ובע"ז הוי הוצאה מרשות לרשות ושם תלוש ולבס"ח הוי כתלוש ה"נ במעילה אבל בנהנה לחוד בלא הוצאה מרשות לרשות זה לא ילפינן מע"ז רק מסוטה ומתרומה הוי תלוש ולבס"ח כמחובר ואין בו מעילה ובזה מיישב קושיא הנ"ל דדברי הר"מ סותרים כאן פסק דאין מועלין ובה' ערכין פוסק דמועלין ומחלק כהנ"ל ע"ש ודבריו נכונים.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.