מנחת חינוך · סימן קכ״ה, ד׳

ומבואר בש"ס ור"מ פי"ד ממעה"ק דחייבי חטאות אין ממשכנין הטעם כיון דכפרה הוא ניחא ליה בכפרה אין חוששין להם שמא יפשעו וכו' אם כן פשוט דגם מנחת חוטא כיון דלכפרה הוא אין ממשכנין אותו וז"פ. אך אם הפריש מנחה ומת דמביאים היורשים את המנחה נראה דממשכנים את היורשים כיון דלא מכפר עליו וגם על אביהם אינו מכפר דאין כפרה למתים אם כן חיישינן שמא יפשעו ובודאי ממשכנין כנ"פ. ואין לומר דהיורשים פטורים משום דמתקריא חטאת וחטאת שמתו בעליה למיתה אזלא ז"א דדוקא חטאת ואשם הלכתא גמירי לה ע' ש"ס כ"פ ובר"מ פ"ד מה' פסה"מ ובמנחת חוטא לא מצינו זה. ומבואר סתם בש"ס ור"מ פי"ד ממעה"ק הניח מנחה לבנו יקריבו. ובזבחים ס"ג מבואר דחטאת איקרי מנחה ומנחה איקרי חטאת ע"ש ברש"י ותוס' ולא מצינו שיהיו שוין לענין זה אם מתו בעליה נראה דלזה דין מנחה יש לו. וע' מנחות ק"א לענין מותרו דאזלא לנדבה דין חטאת יש לו מבואר באיזה דבר דין חטאת יש לו וכאן דאינו מבואר נ' דאין לו דין חטאת רק דין מנחה וכ"ת כיון דאין כפרה למתים אם כן למה היא באה ז"א דיש קרבנות דכשרים אף על פי שאינם מרצון עיין זבחים ה'. אך אם לא הפריש נראה דאין היורשים חייבים להביאה ואין הדין כמו עולה דאשה כו' מביאין יורשים עולתה כו' כיון דאין כפרה למתים אין היורשים חייבין להביא ע' בב"ק דק"ד ע"ב לענין חומש ויבואר במק"א באריכות. ונראה דאם הוא רשע לא' מעבירות הללו דאין מקבלין חטאת על שגגתם כמ"ש בר"מ פ"ג מה' שגגות וכתבתי הדינים לעיל גבי חטאת. לזה נראה דמנחה זו יש לה דין חטאת כיון דאלו היה עשיר לא הי' מביא חטאת אם כן גם אם הוא עני אינו מביא עשירית האיפה כי היא במקום הבהמה בעשיר והיכי דעשיר אינו מביא העני גם כן א"מ ע"כ בודאי כמו דעשיר אין מביאים יורשים חטאתו כמו כן עני אין יורשין מביאין כמש"ל. ומכל מקום בהפריש חטאת אף דאם הי' עשיר הי' אזיל למיתה כדקי"ל חטאת שמתו בעליה כו' מכל מקום במנחה זו לא מצינו בש"ס ואפשר דוקא שם הל"מ אבל לא גבי מנחת חוטא ומכל מקום צ"ע: