מנחת חינוך · סימן קכ״א, ד׳

ולכאורה יש להקשות בבא על אחותו בתולה או על נערה המאורסה בתולה ואח"כ בא עליהם עוד הפעם אם הוי כגופים מחולקים דמעיקרא בתולה והשתא בעולה ע' כתובות פ' נ"ש דמיקרי אשתני גופא אם כן חייב אף אם הי' בהעלם א' וכן משכחת לה בחד ביאה דתיכף בהעראה נעשית בעולה כמבואר בקדושין ועל הגמר היא בעולה וכן אם פירש באבר חי דחייב מטעם בעילה כמ"ש בח"ז אם כן חייב שני חטאות אך לא ראיתי ד"ז. ונראה כיון דילפינן ד"ז דגופים מחולקי' דחייב הרבה מקרא בכריתו' אם כן דווקא גופים מחולקים ממש בעינן ואשתני גופא בכתובות היא לענין אחר ע"ש אבל כאן לא נקרא גופים מחולקים וכן בקטנה ואח"כ נתבגרה ג"כ אין זה גופים מחולקים כנ"ל פשוט. ודווקא בהעלם א' יש חילוק בין מש"א לשני שמות או גופים מחולקים אבל הידיעות מחלקין אם אכל חלב ונודע לו ואכל אח"כ עוד בשוגג ונודע לו ואכל עוד חייב ג' חטאות כי הידיעה בין א' לחבירו מחלקת לחטאת ולא כשהי' הידיעה בינתיים דמביא כמה חטאות אלא אפילו אכל חלב וחלב בהעלם א' ואח"כ נודע לו על הראשון וחזר ונודע לו על השני מביא שני חטאות כיון דלא נודע לו על שניהם בב"א הידיעה מחלקת ואפילו בעת שנודע לו על השני לא הפריש קרבן עדיין על הראשון מכל מקום כיון שלא נודע לו בב"א חייב שתים דהידיעה מחלקת כ"ה דעת הר"מ פ"ו ה"ט ודבריו תמוהים וסותרים מ"ש אח"ז עכ"מ ולחם משנה האריכו בזה ודעת הכסף משנה בדעת הר"מ דס"ל דוקא בנודע לו קודם שהקריב הקרבן הן קודם הפרשה והן לאחר הפרשה ידיעה מחלקת אבל אם נודע לו אחר שהקריב הקרבן על הראשון נודע לו מן השני א"צ להביא קרבן על השני דנתכפר בקרבן הראשון. הכלל דידיעות מחלקות דווקא אם נודע לו קודם הקרבת הקרבן ולאחר הקרבת הקרבן אם נודע לו אין מחלקות ונתכפר לו בקרבן שהביא ע"ש. והנה דברים אלו עמוקים מאוד ואין כאן מקומו בח"ז לפלפל ועיין בפ' כלל גדול כי רש"י ותוס' יש להם שיטה אחרת ודינים אלו הם בכל חייבי חטאות הן במ"א והן בביאות אסורות והן במלאכות אסורות בכ"ע ידיעות מחלקות כנ"ל. ובמ"ל כאן פ"ה נסתפק אם עבר בשוגג גמור כגון דנתחלף לו שומן בחלב ואכל ואח"כ נודע לו דחלב אכל רק הי' שוגג בקרבן דלא נודע לו אם חייב בקרבן ואכל עוד הפעם אם הידיעה הזאת מחלקת כיון דנודע לו החיוב כרת ושגגת קרבן אפילו בתחלה אינו שגגה כמש"ל או אפשר לענין ידיעה באמצע צריך דווקא נודע בקרבן אבל אם לא נודע לו על הקרבן לא הוי ידיעה לחלק וכן בנודע לו האיסור ושגג בכרת אם הוי ידיעה לחלק אף דהוי שגגה בתחלה מכל מקום באמצע אפשר דהוי ידיעה לחלק וע"ש שמביא בשם התוס' דהידיעה בינתיים צריך דווקא להיות דידע דחייב חטאת אבל בלא ידע דחייב חטאת אין זה ידיעה לחלק ובעשה אח"כ מצטרף לחטאת. ולענ"ד יש לפקפק בזה אך אין כאן מקומו להאריך בפלפול וכמו שהידיעות מחלקין לחייב הרבה חטאות כן הידיעות מחלקין לפטור לגמרי כגון שאכל חלב או שאר איסור ח"ש בשוגג ונודע לו וחזר ואכל ח"ש בתכא"פ או במלאכת שבת דצריך שיעור ועשה ח"ש ונודע לו וחזר ועשה ח"ש הידיעה מחלק והו"ל כאילו לא אכל רק ח"ש ופטור מחטאת וזה יש פלוגתא בין ר"ג לרבנן והלכה כרבנן דיש ידיעה לח"ש וער"מ פ"ו ה"ח כ' וכן אם הוציא ב' אמות בשוגג ושתי אמות במזיד ושתי אמות בשוגג כו' אם בהעברה פטור שיש ידיעה לח"ש ודין זה לאו דווקא כמו שצייר דהי' מעביר ו' אמות אלא אפילו העביר רק ד"א כגון ש"א או פחות בשוגג ובאמצע נזכר וחזר ושכח והשלים הד"א פטור כיון דנודע לו בין העקירה והנחה ויש ידיעה לח"ש פטור ובגמרא שבת דצייר בכה"ג בששה אמות היינו אפילו לר"ג דס"ל דאין ידיעה לח"ש מכל מקום כאן כיון דהגמר הוא במזיד מודה ר"ג דיש ידיעה ופטור אבל למאי דקיימא לן כרבנן דיש ידיעה לח"ש אפילו בד"א לחוד שהגמר הי' בשוגג מכל מקום פטור דיש ידיעה לח"ש עיין שבת ק"ב וקצ"ע על הר"מ שלא צייר בד"א דהוי רבותא טפי. אך הדין כ"ה בין בששה אמות ואפילו בד"א פטור אך בזורק כיון דאין בידו להחזירה אף דנודע לו בינתיים ואפילו ששה אמות דנגמר במזיד מכל מקום אינו מועיל הידיעה בינתיים וחייב חטאת כ"ה בש"ס ובר"מ ויכול להיות דלרבותא דזורק חייב צייר הר"מ ששה אמות אף דנגמר במזיד מכל מקום חייב כיון שאין בידו להחזירה. וכ"ז בכל העבירות יש חילוק בין משם א' ובין שני שמות לענין חטאת ואין בכ"א חילוק ענינים ויש בתורה שני ענינים עכו"ם ושבת שיש בכל שם חילוק ענינים כגון עכו"ם המשתחוה וניסך וזבח וקיטר בהעלם א' אף דהוא שם א' שעעכו"ם מכל מקום חייב ד' חטאות ולמדו חכמינו זכרונם לברכה בסנהדרין מקראי דאלו ענינים הוי כמו שני שמות בעלמא וחייב ד' חטאות וכן בשבת הל"ט מלאכות הם חילוק ענינים והעושה הל"ט מלאכות בהעלם א' חייב ל"ט חטאות אף דהם ש"א המלאכות מחלקות ולמדו חכמינו זכרונם לברכה מקראי פ' כ"ג ומבואר כאן בר"מ פ"ז. אך תנאי יש בדבר דדווקא בשגגת הפרטים כגון שהזיד בעכו"ם שידע שזו עכו"ם שאסור לעובדה רק לא ידע שהשתחויה וניסוך אסור והשתחוה וניסך חייב שתים וכן בשבת שידע שהיום שבת והמלאכה אסורה ולא ידע שמלאכות אלו אסורים וידע לשבת בתחומין לשיטת הר"מ ע' כ"מ ולחם משנה או שידע שהמלאכות אסורות רק שגג בכרת ועשה אפילו כל המלאכות בהעלם א' חייב כמנין המלאכות אבל אם שגג בעכו"ם כגון שהי' סבר שאין עכו"ם אלא כסף וזהב או ששגג שלא ידע שהיום שבת חייב רק חטאת א' על כל המלאכות שעשה בשבת על כל הל"ט מלאכות ועל כל הד' עבודות גבי עכו"ם אינו חייב אלא חטאת א' והכל נלמד שם בפכ"ג דהא דמרבינן בשבת ובעכו"ם דיש חילוק מלאכות בעבודות דהוי כשני שמות דוקא בשגגת עבודות ומלאכות אבל בשגגת עכו"ם ושבת הו"ל ככל המצות דהו"ל שם א' והו"ל כעשה שם א' בכ"פ דאינו חייב אלא א'. ודווקא הל"ט אבות או התולדות של כל אב אינו מצטרף אבל אב ותולדתו הרי הוא שם א' כמו שעשה אב א' או תולדה א' כ"פ. והנה הל"ט מלאכות חייבים עליהם ביה"כ ג"כ ונסתפקו האחרונים בשער המלך ה' שמטה ויובל ובט"א במגלה אם ד"ז דחילוק מלאכות נוהג ביה"כ כשבת וחייב הרבה חטאות במנין המלאכות או לא וכתבו למאן דיליף במס' שבת ממחללי' כו' או מהבערה דלחלק יצתה אם כן קראי אלו מיירי בשבת ולא נלמד אלא שבת דחמיר שהיא בסקילה אבל יה"כ לא נלמד אם כן אין חילוק מלאכות ליה"כ. ולמ"ד דנלמד מאחת מהנה וזה גבי ח"כ כתיב אם כן יוה"כ נמי נלמד ויש חילוק מלאכות ביה"כ ג"כ ועיין בדבריהם וגם בפ"י שבת פ"ז עמד על חקירה זו. וער"מ דגם גבי שבת יש גופים מחולקים ובעכו"ם יש ג"כ גופים מחולקים כגון פעור ומרקוליס. ואם אבאר פרטי הענינים יאריך הענין ואין כוונתי בחיבורי זה רק להביא קיצור שרשי הדברים: