מנחת חינוך · סימן קכ״א, ב׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ואיזהו שוגג ל"מ אם שגג בלאו וכרת דודאי הוי שוגג שלא ידע כלל אם יש לאו בדבר אך אפילו אם ידע שיש לאו רק שגג בכרת דלא ידע אם חייב על עבירה זו כרת הוי שגגה וזהו פלוגתא בשבת פכ"ג בין ר"י ור"ל והלכה כר"י דהוי שגגה בשגג בכרת אף שהזיד בלאו ואם הזיד בכרת ושגג בקרבן לא הוי שגגה כי שגגת קרבן בעבירה שיש בה כרת אינו שגגה ובעבירות שיש בהם מב"ד ג"כ כגון שבת ועכו"ם דיש בהם סקילה והרבה מן העבירות שיש בהם מיתת בית דין אם שגג בכרת וידע שיש בהם מב"ד אם הוי שוגג לקרבן או לא לכאורה נראה אם נאמר דהלכה כר"ש בשבת ובחולין דדריש אשר לא כו' השב מידיעתו מביא קרבן על שגגתו ואם אינו שב מידיעתו אינו מביא קרבן הכי נמי כיון דידע שהיא מיתת ב"ד הוה ליה אינו שב מידיעתו ע' במסכת שבת דף ס"ט ע"א בתוס' ד"ה אלא וכו' ועלח"מ כאן דעתו דהר"מ פסק כר"ש השב מידיעתו כו'. ואם חזר בתשובה אם מביא עמ"ל כאן פ"ג ה"ז דעתו דתלוי בשעת החטא אף שחזר בתשובה מכל מקום כיון דבשעת החטא לא הי' שב מידיעתו אינו מביא קרבן ע' באריכות בדבריו. ואם נאמר דדעת הר"מ כת"ק דלא דריש שב מידיעתו רק ברשע לאותו עבירה אין מקבלין קרבן לאותו עבירה כדעת הכסף משנה פ"ג מה' מעה"ק וער"מ כאן פ"ג ובמ"ל ה"ז דעתו בדעת הר"מ דרשע לאיזה עבירה דאין מקבלין ממנו קרבן לאותו עבירה היינו דווקא ברגיל לעשות ומועד לכך אבל בפ"א לא נעשה רשע ובעעכו"ם או מחלל שבת בפרהסיא נעשה רשע בפ"א אם כן יש חילוק בעריות אם הזיד במב"ד והיה שוגג בכרת מכל מקום לא נעשה רשע וחייב בחטאת אך בעעכו"ם בשגגת כרת וזדון מב"ד דנעשה רשע אין מקבלין ממנו. וכן בזדון שבת במב"ד בפרהסיא דנעשה מומר אין מקבלין ממנו ובודאי נעשה רשע בהזיד במב"ד אף ששגג בכרת מצד הסברא ונעשה רשע לכהת"כ. וגדולה מזו נסתפק בפרי מגדים והובא כ"פ בח"ז דאף לאו דשבת ועכו"ם שאין בהם סקילה וכרת רק לאו אפשר דנעשה רשע לכהת"כ ע"ש. ומכ"ש בהזיד במב"ד בודאי נעשה רשע לכהת"כ אם כן אינו מביא קרבן ואפילו עשה תשובה עמ"ל שם האריך בפלפול דאף לת"ק אפשר דל"מ תשובה על קרבן שנתחייב בעודו רשע ע"ש באריכות. ולדעת תוס' שהביא המ"ל שדעתו דאפילו בשאר עבירות נעשה רשע לענין דאין מקבלין קרבן על אותו החטא אפילו בפ"א אם כן גם בעריות בהזיד במב"ד אין מקבלין קרבן דהוא רשע. הכלל נ"ל דאם הזיד בכרת ושגג בקרבן דגזירת הכתוב דל"ה שגגה בודאי אין חיוב חטאת כלל אך בשגג בכרת והזיד במב"ד נרא' דהוי שגגה לחיוב קרבן רק הפטור מחמת טעמים אחרים או דאינו שב מידיעתו מחמת רשע וזה תלוי בחקירות המ"ל אי נעשה רשע בפ"א או לא ואם יש חילוק בין עכו"ם ושבת לשאר עבירות ואם עשיית תשובה מהני או לא עיין באריכות במ"ל תמצא הרבה דינים מדברינו כנ"ל נכון בעזה"י.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.