מנחת חינוך · סימן ק״כ, ו׳

וא"ח בקרבן זה אלא אם כן נודע לב"ד החטא עצמו [אבל אם לא נודע להם החטא עצמו] כגון ששגגו בהוראת חלב ואח"כ נודע להם ששגגו בהוראה וא"י איזה דבר הורו אי חלב או דם הרי אלו פטורי' מק"צ ואפילו העם יודעים ומודיעים אותם ל"מ עד שיזכרו הם בעצמם עצמו של חטא ועלח"מ. והנה ד"ז דהב"ד ידעו ששגגו בח"כ אך לא ידעו איזה עבירה פטורי' גם בק"י הדין כך לפי פ' הל' כר"י דחלב ונותר לפניו ואכל א' מהם וא"י איזה אכל אף דודאי אכל חיוב כרת מכל מקום פטור וכ"ה בר"מ פ"ב מה' זו ה"ג. ובש"ס מבואר דאף לר"א דחולק גבי יחיד מכל מקום מודה כאן. ונ"פ דדוקא אם א"י איזה איסור התירו והספק הוא בשני שמות כגון חלב ודם אבל אם נודע בודאי שהתירו חלב אך לא ידעו איזה חלב אי חלב הקרב או חלב אחר או דם הנפש או דם הלב ודאי חייבים כיון דהם מש"א הו"ל ידוע וכן גבי ק"י הדין כן. ע"כ נקט הר"מ כאן חלב ודם וכן שם חלב ונותר כנ"פ. וב"ד דלא מהני מה שמודיעים להם העם עלח"מ וער"מ פ"ב ה"ד גבי יחיד שכ' דאם נודע לו החטא וחזר ושכחו ה"ז מביא חטאת לשם מי שהוא ע"ש דהוא אפילו לר"י אם כן ה"נ דאם נודע להם וחזרו ושכחו דמביאין הקרבן אך בנסתפקו אם הורו בחלב או בע"ז דאין הקרבנות שוים אם כן אפילו בנודע להם פ"א אם חזרו ושכחו א"י מה שיביאו אם פרים או שעירים אין מביאים. אך ד"ז באין העם יודעים ג"כ אבל העם יודעים מביאין דתחלת הידיע' היא גזירת הכתוב דשיזכרו מעצמם ולא נתחייבו רק אם נזכרו מעצמם אבל בנזכרו דנתחייבו אך א"י איזה קרבן כיון דחזרו ושכחו מהני ידיעת העם אפילו הב"ד אין זוכרים וז"פ. והנה בלא נודע לב"ד עצמו של עבירה דפטורים מק"צ וער"מ דכ"א מביא חטאת קבוע על שגגתו נראה דאם לאחר שהביא נודע לב"ד עצמם החטא עצמו בודאי חוזרים ומביאים ק"צ דע"י הידיעה זו נתחייבו הצבור וגם מה שהביאו לא היו חולין בעזרה כי כדין הביאו כיון דנודע להם ולא לב"ד אבל אח"כ שנודע לב"ד בודאי לא נפטרו עם הקרבנות הראשוני' וצריכים להביא ק"צ כנל"ב ופשוט.