ומבואר כאן בהוריות ג' אבעיא אם ב"ד הורו בחלב שמותר ועשו מיעוט הקהל ואח"כ נודע לב"ד וחזרו ואח"כ הורו עוד הפעם שחלב מותר ועשו מיעוט אחר אם מיעוט מחלקות ואין מצטרפין וחייבין בקרבן יחיד ולא פר א"ד כיון דאידי ואידי חלב הוא מצטרפין ואמרינן באת"ל דמצטרפין אבע"ל בשני מיני חלב ואת"ל דמצטרפין חלב ודם מהו ואמרינן ג"כ את"ל דמצטרפין כיון דקרבנן שוה מבע"ל מיעוט בחלב ומיעוט בע"ז מהו כיון דאין קרבנן שוה אין מצטרפין א"ד כיון דלענין כרת שניהם שוין מצטרפין תיקו וידוע דעת הר"מ לפסוק כאת"ל בש"ס. והר"מ לא הביא דינים הנ"ל כי גדולה מזו מביא שאם מיעוט בחלב ומיעוט בע"ז והיינו שנשאר בש"ס בתיקו פסק הוא דמצטרפין אם כן בכל הנ"ל דקרבנן שוה מכ"ש דמצטרפין. אך בד"ז ד' הר"מ תמוהי' כיון דנשאר בתיקו הו"ל ספק וצ"ל הדין דכולם פטורים קרבן יחיד לא מחייבי דלמא מצטרפים וק"צ לא מחייבי דלמא אין מצטרפין ואיך פסק הוא דמצטרפין ומייתי ק"צ היאך נוכל להביא מס' חולין לעזרה ע' בהשגות. ובכ"מ כתב דלהר"מ מייתי ומתנה. ובלחם משנה תמה דבחטאת ל"מ תנאי וגם למה יביאו ק"צ על תנאי יביאו כולם ק"י על תנאי ע"ש בשם המבי"ט כו' דהר"מ הו"ל גי' אחרת דגם אבעיא זו נשאלה באת"ל על האבעיא אחרת ואינו מביא כל אבעיות הנ"ל דהם כ"ש מאבעיא זו והנה דוקא בנודע בינתיים הוא אבעיא ומחולקים הר"מ והראב"ד כמש"ל אבל בהורו שני הוראות בחלב ובע"ז ועשו מיעוט בע"ז ומיעוט בחלב ולא [נודע] בינתיים אף הראב"ד מודה דמצטרפי' כ"ה בלחם משנה בשם הר"מ. וד"ז דמצטרפין הם להר"מ אפילו בנודע ובלא נודע לד"ה תמוה הוא דלא ביארו לנו רבותינו איזה קרבן יביאו הצבור כיון דחלוקין בקרבנותיהם דעל החלב מביאין פר ועל ע"ז מביאין שעיר אם כן במיעוט בע"ז ומיעוט בחלב דמצטרפין ומביאין ק"צ איזה קרבן יביאו אם כל שבט פר או שעיר או יביאו פר ושעיר לחטאת וגם פר לעולה והתוס' שם עמדו בזה וכתבו דצ"ע מה יביאו כו' ורבותינו לא ביארו לנו ד"ז:
מנחת חינוך · סימן ק״כ, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
