מנחת חינוך · סימן ק״כ, י״ב

עוד מבואר בר"מ מהש"ס דאם הב"ד הורו ועשו רוב הצבור וכהן משוח בכללם זה פשיטא דאינו מביא הכהן קרבן בפ"ע דלא סמך על הוראתו כלל אלא נתכפר לו עם הצבור אלא אפילו הורו הוא והם ביחד שהי' מכלל הסנהדרין ועשו כהוראתן הואיל ולא סמך בשעת מעשה על הוראתו לבדו רק על הוראתו ועל הוראת ב"ד מתכפר לו עם הצבור אם הצבור חייבים פר ואם הוא בדרך שהצבור א"ח פר רק כשבה או שעירה פטור כי הכהן אינו מביא כשבה או שעירה כמש"ל רק ע"י הוראתו וכאן לא סמך על הוראתו דינו כשגגת מעשה ואינו מביא קרבן כלל. הורה עם ב"ד בשגגה הוא בע"ז והם בחלב או להיפוך כיון דחלוקין בטעמן ובקרבנות דכהן מביא בע"ז שעירה והם מביאין שעיר הנשרף או הוא בחלב מביא פר והם בעכו"ם מביאין שעיר אין מצטרפין ואינן בכלל הצבור וצריכים כפרה בפ"ע. אם הורה בעכו"ם מביא שעירה ובשאר מצות פר ומבעיא לן שם בגמרא דאם הורו הם בחלב והוא בדם או להיפך מהו מי אמרינן כיון דחלוקין בטעמן הוי כהורה בעצמו ומתכפר בפ"ע ולא בכלל הצבור א"ד כיון דבקרבנות הם שוים (שאינו) מתכפר לו בכלל צבור וקאי בתיקו אם כן מהראוי לפסוק דפטור בפ"ע כי הוא ספק אם חייב בפר אם לא והו"ל ס' חולין בעזרה והר"מ פוסק דמביא פר בפ"ע. ותמהו עליו הכסף משנה והלחם משנה דמספיקא הי' להיות פטור ותי' ע"י תנאי והשיגו עליו הלחם משנה והמ"ל דחטאת לא יוכלו להביא בתנאי דאין בא בנדבה וכבר הבאתי לעיל לענין כמה דינים דכ' הכסף משנה כן ותמהו עליו. והנה לדעת הר"מ דאף בחלב ודם אינו מצטרף אף דקרבנן שוה מכל שכן בעכו"ם וחלב דאין טעמם שוה ואין קרבנן שוה פשיטא דמביא בפ"ע ע"כ לא הביא זה דהוא פשיטא. והלחם משנה כ' לתרץ דעת הר"מ למה פסק שמביא פר והלא הוא ס' והו"ל למפטרי'. וז"ל ונ"ל לתרץ דעת רבינו דהוא סובר דאפשטא האיבעיא מפ"ק דהוריות גבי הורו ב"ד ועשו מיעוט בחלב ומיעוט בדם אמרי' שם כיון דקרבנן שוה מצטרפים משמע לרבינו ז"ל וכו' דהא הצד דלא נצטרפו משום דבטעמים פליגי והך צד נתבטל גבי ב"ד אלא דאזלינן בתר איסורו וקרבנן שוה ה"נ ע"כ. ובמחכת"ה פלטה קולמסו דברים אלו שלא במתכוין דאדרבא כלפי לייא דאי טעם זה נדחה רק הטעם נשאר דקרבנן שוה אם כן מצטרפים ומתכפר עם הצבור בודאי ע' בגמרא ואיך פוסק הר"מ דמביא פר בפ"ע בודאי חולין בעזרה ואין ס' כי ד' אלו הקולמס פלטתן. ועש"ס ור"מ פ"ט מהתו"מ סדר הקרבתן אם עומדים פר כהן משוח ופר העלם דש"צ פר המשוח קודם. ונראה דגם לשעירי עכו"ם פר כהן משוח מוקדם ועש"ס די"ג אמרי' מנה"מ ושרף כו' הפר הראשון מת"ל הראשון שיהי' פר משוח קודם לפר העדה. עוד שם ת"ר פר כה"מ ופר העדה פר כה"מ קודם הואיל ומשוח מכפר והעדה מתכפרים דין הוא שיקדים המכפר למתכפר וכה"א וכפר בעדו כו' ואפ"ל מהלימוד לחוד דהראשון לא הוי ידעינן אי קדם לשעירי עכו"ם דגבי פר כתיב אעפ"י דשעירי עכו"ם ילפינן לכ"ד דעבודתם כפר העדש"צ אפשר ד"ז שאינו בגוף הקרבן לא הוי ילפינן וגם סמיכה לא יליף ע' פ' שתי מדות ע"כ אמרינן מצד הסברא דמכפר קודם אם כן קודם לשעירי עכו"ם ג"כ ואי מן הסברא לחוד הא דפר משוח שעבר מחמת מום או באיזה ענין שא"ר לעבודה דג"כ מביא פר כמשנ"ת לעיל ובזה ל"ש מכפר קודם דהוא אינו מכפר ע"כ צריך שניהם הלימוד והסברא. פר העדה ושעירי העדה מעכו"ם אין מבואר דנראה דשניהם שוים ופר העדה ופרי העולות של עכו"ם פר העדה קודם דחטאת קודמת לעולה בכ"מ. ופרי עכו"ם ושעירי עכו"ם אף על פי שהפרים הם עולות מכל מקום קודמים לשעירים שהם חטאות ובכ"מ חטאת קודם כאן העולות קודמים דכ"ה גזה"כ. ושאר האישים חוץ מצבור וכהן משיח החטאת שלהם יתבאר במצוה שאח"ז והנה עוד יש להאריך במצוה זו אך אין כאן מקומו בח"ז: