מנחת חינוך · סימן ק״כ, י״א

עתה אכתוב דין כהן משוח דנכלל במצוה זו. כה"ג המשוח בשמן המשחה ולא המרובה בבגדים שחטא באיזה עבירה שהדיוט מביא חטאת הן בע"ז והן בשאר מצות אם חטא בשגגת מעשה שלא ידע שהוא חלב וכדומה א"ח שום קרבן חטאת כלל וכ"ה גזירת הכתוב ודינו כדין צבור אם היה חכם מופלא והורה לעצמו באיזה דבר ששגגתו חטאת וסמך על הוראתו ועשה מעשה עפ"י הוראתו ונודע לו והי' בביטול מקצת ובדבר שאין הצדוקים מודים בו הכלל א"צ לכפול לך כמו פר העלם דש"צ כן דין זה בהוראת כהן משוח לעצמו מביא פר לחטאת וסומך עליו כדין ק"י ומביא דמו להיכל ומזה על הפרוכת ועל מזבח הזהב ומקטיר האימורין ומוציא חוץ למחנה ושורף. הכלל שזה בכל דיניו שוה לפהעדש"צ ומצוה לכתחלה שהכהן המשוח יקריב אותו ואם קיבל והזה כה"ד ג"כ כשר ופשוט דהמצוה להקריב כהן משוח ל"ד כהן בעצמו רק אפילו אם עבר מכהונתו ומשחו כהן אחר מצוה בהמשוח להקריב. וכהן משוח שחטא עד שלא נתמנה ונתמנה אח"כ דינו כהדיוט וכהן משוח שעבר מחמת מום או מחמת זקנה מכל מקום יש לו דין כהן משוח לענין קרבן זה הכלל דאין כה"ג המשוח מביא קרבן כלל בשגגת מעש' רק בהעלם הוראה כצבור ומביא פר והוא נשרף ודוק' בכל המצות חוץ מע"ז אבל אם חטא בע"ז ג"כ א"ח אלא עפ"י הדרכים הנ"ל דצ"ל בשגגת הוראה כצבור וכנ"ל ובל"ז פטור אם כן אם הי' בשגגת הוראה דעל כל המצות מביא פר ועל שגגת ע"ז בדבר ששגגתו חטאת דינו כהדיוט ומביא שעירה לחטאת והיא חטאת החיצונה ונאכלת. הכלל דאם הי' בשגגת הוראה מביא קרבן אך קרבנו כהדיוט בעכו"ם ובשאר מצות פר כפהעדש"צ. ואם אכל ח"ז אפילו בשגגת הוראה ואכל ח"ז אחר שנתמנה אין מצטרפין ופטור לגמרי עש"ס ור"מ גבי נשיא וזה נלמד מכ"ש ע' ותבין וא"צ להאריך כי ז"פ. והפר של כהן המשוח הוא קה"ק לצפון ולכל הענינים. ונ"ל פשוט שכשם שביחיד ששגג מבוארים הדינים בהלכות אלו ובמצוה שאח"ז דאם עשה עבירה מש"א כגון חלב וחלב בהעלם א' א"ח אלא חטאת א' ואם היה ידיעה בינתיים מחלקות לחטאות וחייב הרבה חטאות (כמין) [כמנין] שעבר וכן בשני שמות כגון חלב ודם אפילו בהעלם א' חייב שנים וכן חלב וחלב ונודע לו על הראשון ואח"כ על השני כו' ה"ה כאן בב"ד שהורו ג"כ הדין כן בודאי אם הורו והי' להם ידיע' ואח"ז חזרו ושכחו והורו באותו שם חייבים הצבור כל שבט ושבט שני פרים וכן אם הורו בשני שמות בהעלם א' כגון שהורו בחלב ודם והקהל עשו ע"פ שני הוראות מחלקות השמות לשני חטאות וחייבים כל שבט להביא ב' חטאות וכן הדין בכהן המשוח אם הורה לעצמו בב' שמות חייב ב' חטאות וכן בש"א אם היה לו ידיעה בינתיים מחלקות לחטאות ומכל מקום מ"ש בב"ד שהורו בב' שמות שחייבים שני חטאות צ"ע בהוריות ד"ג הורו ב"ד בחלב ועשו מיעוט כו' ואח"כ הורו בדם ועשו מיעוט הקהל עי"ל שהבאתי הדינים וצ"ע. ואם נא' דב"ד שהורו בב"ש א"ח אלא א' אפשר גם בכהן משוח הדין כן דשוה הוא לצבור ואפשר יש לחלק. וכן אני מסופק בכהן משוח שהורה ועשה עפ"י הוראתו בגופים מחולקים כגון כמה נדות וכדומה דביחיד חייב בכה"ג כמה חטאות דגופים מחלקים כמבואר בר"מ הדינים אם הכהן חייב ג"כ כמה חטאות או לא. ומצד הסברא נרא' דלדינים אלו שוים צבור וכהן משוח ליחיד לענין התחלקות החטאות ומכל מקום צ"ע. ונ"ב דכהן שחטא אפילו בשגגת הוראה קודם שנמשח דנתחייב חטאת כיחיד כשבה ושעירה ואח"ז נמשח וחטא עוד בשגגת הוראה והי' בהעלם א' עם החטא שעשה קודם שנמשח דלא נודע לו בינתיים ואח"ז נודע לו בפ"א על שניהם אף שהיה מש"א וביחיד כה"ג אינו מביא אלא חטאת א' מכל מקום בכהן כיון דאין הקרבנות שוים דעל חטאו מקודם שנמשח חייב כשבה או שעירה ועל חטא אחר שנמשח חייב פר בודאי שינוי הקרבנות מחלקות מכ"ש מדין דידיעות מחלקות כיון שאין הקרבנות שוים אין קרבן א' מכפר על חבירו. אך אם חטא קודם שנתמנה בעכו"ם אף שחטא בשגגת מעשה ואחר שנתמנה חטא ג"כ באותה עבירה בשגגת הוראה כדינו וחייב ג"כ שעירה ואח"כ נודע לו מביא שעירה א' לחטאת כיון דהם משם א' וקרבן א' ובהעלם א' ל"א כיון דאשתני דינו משגגת מעשה לשגגת הוראה יתחלקו הקרבנות ג"כ כיון דהוא קרבן א' נתכפר לו על שניהם כנ"ל בדינים אלו מצד הסברא.