מנחת חינוך · סימן י״ב, ב׳

והנה עכ"פ אם נאמר בפשיטות דתערובות חמץ בכא"פ עובר בלאו נלע"ד דרך משל אם נתערב כזית חמץ בשני ביצים דהיינו בתוך א"פ ואכל רק ביצה אם כן לא אכל רק ח"ז חמץ ובתוך א"פ אכל ח"ז חמץ גמור ודאי אינו חייב כרת דהח"ז הראשון הי' רק לאו ואין הקל מצטרף לחמור עי' במעילה ופ' יוה"כ אבל על כל פנים לוקין דהחמור דהיינו הח"ז גמור מצטרף לח"ז שבתוך התערובות ללקות עליו משום תערובות חמץ כמו דאם הי' אוכל עוד הביצה השניה שבתוכה יש ח"ז חמץ מעורב היה חייב מלקות מכ"ש שאכל ח"ז חמץ גמור וכי גרע חמץ גמור מחמץ ע"י תערובות ודאי לענין כרת וחטאת לא מצטרף כי הח"ש ע"י תערובות לא יכול להצטרף לחמץ גמור כי על התערובות אינו חייב כרת וחטאת אבל להיפך שמצטרף חמור לקל לעבור עליו בלאו הוי כ"ש ומה אם אכל עוד הח"ז עיי"ת היה עובר בלאו מכ"ש אם הח"ז השני חמץ גמור ודאי מצטרף לחייב על כל פנים מלקות ע' במעילה ור"מ המ"א ולענ"ד הדברים ברורים. ואם נתערב ואין בתערובות בכא"פ להסוברים דהוי רק דרבנן אם כן מן התורה בטל הוא ואם אכל אח"ז חמץ גמור ועם התערובות שאכל קודם יש כזית מכל מקום אין מצטרף אפילו למלקות דח"ז הראשון נתבטל מן התורה רק מדרבנן אסור פשיטא דלא נצטרף רק לסברת הרהמ"ח ושאר פוסקים דאפילו אין בו כזית כא"פ אם אכל הו"ל ח"ש אם כן מצטרף הח"ש זה לחמץ גמור שאכל תוך כא"פ כי לא נתבטל הח"ש ורק למלקות אבל לכרת וחטאת אינו מצטרף דקל לחמור אינו מצטרף להחמיר אבל החמור לקל מצטרף ללקות עליו כנלע"ד בעזה"י בפשיטות. וע' כריתות לענין חילוק דלאו וחילוק דכרת אם שמיה חילוק ואיני עומד כעת בענין זה עיין ותבין.