מנחת חינוך · סימן י״ב, א׳

דעת הר"מ וכו' והרמב"ן כו'. ער"מ כאן פ"א ופ"ג מה' נזירות ופט"ו מהמ"א ובטוא"ח סימן תמ"ב ויו"ד סימן צ"ח ובע"ז ס"ז טעמו וממשו ובחולין סוגיא דז"ב צ"ח ופסחים מ"ד ובכ"מ כאן ופר"ח תמ"ב ושער המלך ופמ"ג בפתיחה לאו"ח ובפנים סי' הנ"ל ובמקו"ח וכמעט לא הניחו מקום להתגדר עי' בדבריהם ולא אאריך כלל רק לעורר. הנה הרבה פוסקים סוברים דהר"מ פסק כר"א שם בסוגיא דהריבויא מכל ומכל מקום לוקין אף דח"ש אין לוקין דג"כ אתרבי מכל ביומא עתו"ס פסחים מ"ד ד"ה לענין ובלחם משנה תי' לזה דשם כיון דכתיב לא יאכל דוקא כזית אם כן לא אתרבי רק לענין איסור אבל כאן לענין תערובות אמרינן דאתרבי ג"כ לענין מלקות ועיין בראשונים ובטור דכותח אין בו טעם גמור רק קיוהא ומכל מקום אתרבי מכל אבל בטעם גמור וכא"פ חייב כרת ג"כ עיין ר"מ פט"ו מהמ"א ויש דיעות דהר"מ פסק כרבנן והנה אם אין בו כזית בכא"פ מבואר בהמ"א דלוקין מכל מקום ואינו מבואר דהוא רק איסור דרבנן ואפשר הוא אסור מחמת ח"ש. וכן כאן החו"מ כתב דאסור ולוקין מכל מקום ואפ"ל דמה"ת אסור אע"ג דכתב בהמ"א דטעם לבד אינו רק דרבנן אפשר דוקא הטעם ואינו בעין כלל אבל אם יש בו ממש אף שהוא יותר מכא"פ על כל פנים איסור תורה איכא כמו ח"ש ואינו בטל אך בפ"ה מהלכות נזירות כתב בפירוש דפחות מכא"פ אף דאיכא טעם וממשות אינו אלא מד"ס וע"ש בהשגות הראב"ד אם כן כאן החו"מ והמ"א נמי צ"ל כן דאינו אסור אלא מד"ס דכל שהוא פחות מכא"פ בטל וטע"כ אינו אלא דרבנן. אך כ"ז אם אין בתערובות כא"פ אבל אם יש בתערובות כא"פ והוא אכל רק החצי אפ"ל דהוא אסור מן התורה כיון דאם אכל כל הפרס חייב אם כן אינו בטל ע"כ באכל ח"ש אסור מן התורה ועתו"ס ע"ז לענין ח"ש על ידי תערובות ובפתיחה לפמ"ג מביא בשם פר"ח דדעתו בדעת הר"מ דאף דאיכא כא"פ אם אכל חצי פרס אינו אסור מן התורה אבל שם הביא דברי הרלב"ח דדוקא אם אין בו כזית בכא"פ אין אסור מן התורה כיון דאין בו כזית בכא"פ בטל אבל אם יש בו כזית בכא"פ רק אם אכל ח"פ הוא אסור מן התורה כדין ח"ש ועיין עוד שהביא בשם הרלב"ח דדעת הר"מ דדוקא גבי חמץ באין בו כזית בכא"פ אסור מן התורה דאתרבי טע"כ לגבי חמץ ואין להאריך. אך דברי הרהמ"ח סותרים זא"ז דבתחלה כתב בדעת הר"מ דאם אין בתערובות כא"פ לא יהיה בו מלקות אלא מכל מקום לפי שאינו אסור מן התורה אלא מדרבנן ובסוף הדיבור כתב דאם אין בו כזית בכא"פ אין בו חיוב מלקות אלא דינו כדין חצי שיעור שאסור מן התורה ואין מלקות ובזה יודו שניהם ז"ל מבואר מדבריו דאיסור תורה יש כדין חצי שיעור ובתחלה כתב דאינו אלא דרבנן וצ"ע: