מנחת חינוך · סימן קי״ח, ב׳

והנה דוקא יין הנסכים א"צ מלח. כיון דאינו לאישים אבל מנחות נסכים צריך מלח ע' ש"ס ור"מ פ"ב ממעה"ק. ומ"ש הרהמ"ח כאן נסכים היינו יין של נסכים וז"פ. וד' הר"מ סתרי אהדדי דכאן כתב יין של נסכים א"צ מלח. ובפ' ט"ז מהלכות מעה"ק הי"ד כ' הר"מ המתנדב יין נותן עליו מלח ומנסכו על גבי שיתין כו' ועמד בזה הכסף משנה ותי' דכאן דפוסק דיין הנסכים א"צ מלח היינו בשל נסכים הבאים בשביל קרבן אבל שם מיירי שהתנדב יין בפ"ע ומנסכו זה צריך מלח. ובאמת אין החילוק מובן כמו דאתמעט יין של נסכים ממלח מחמת שאין אחר באה חובה לה ואין עולה לאישים ע' בגמרא אם כן ביין הבא בפ"ע ג"כ כיון דמנסכו לשיתין ואין עולה לאישים למה צריך מלח דאתמעט ג"כ מהא דמבואר בש"ס יין נסכים ועמד בזה הלחם משנה המעה"ק. אך על כל פנים כיון דהר"מ פוסק כן ודאי יצא לו מאיזה מקום. ולכאורה כיון דהבאים בפ"ע צריך מלח אפשר דניסוך המים בחג ג"כ צריך מלח דאינו תלוי בהקרבן עיין ר"מ פ"י מהתו"מ דאפילו בלילה יצא עמ"ל בשם תוס' וגם אם הקדים לזבח כשר דזו מצוה בפ"ע אם כן אפשר טעון מלח אך באמת הי' הר"מ כותב כן גבי ניסוך המים ע"כ דגם מים אין צריך מלח כמו יין נסכים. והנה אם עבר והקריב בלא מלח לוקין הכהן המקריב דהוי לאו שיב"מ וגם עבר אעשה ומכל מקום הקרבן כשר והורצה חוץ בלא מלח קומץ המנחה פסולה. ובכ"מ נ"ט למה אינו מעכב בכל הקרבנות ובלחם משנה הקשה מנ"ל להשוות כל הקרבנות עם המנחה לענין מלקות ולא לענין פסול הקרבן והרב המחבר דעתו כדעת הר"מ. והמלח הי' משל צבור ע' ש"ס ור"מ. ובג' מקומות היה מונח המלח בלשכת המלח היו מולחין עורות קדשים וע' תוס' ולח"מ. וע"ג הכבש ששם היו מולחין האברים. ובראשו של מזבח שם היו מולחין הקומץ והלבונה ועולת העוף ומנחות הנשרפות וכאן בד' הרהמ"ח יש השמטה כמה תיבות וכצ"ל בלשכת המלח היו מולחין העורות עיין בר"מ. ואף דהמלח של צבור פשוט דאם הי' של יחיד אינו מזיק להקרבן ולא עבר כלל. ונראה ג"כ אם עבר והקריב בלא מלח דלוקין היינו בהקריב כזית דבפחות מכזית אינו הקטרה דקיימא לן אין הקטרה פחות מכזית כמש"ל במצוה הקודמת. ולענין יין הצריך מלח יבואר אי"ה במק"א כמה הוא השיעור במשקה וכמה ביין שהתנדב. והנה המליחה כיון שהוא בראש הכבש או בראש המזבח בודאי צריך כהן וכי תעלה ע"ד שזר קרב לגבי מזבח ע"ש בסוגיא. ואם עבר זר ומלח או שמלח למטה אם מליחה פסולה בזר עיין ר"מ פי"א מפסולי המקודשים כי כל המנחות כו' הזר כו' או שמולחין כשירות מבואר בדבריו דמליחה כשרה בזר ובפ"ט מהא"מ ה"ה כ' אבל היוצק כו' והמולח כו' אעפ"י שנפסלו ומוזהר עליהן כו' אח"מ מבואר להדיא דמליחה עובר הזר בלאו ופסולה ודבריו סותרים זא"ז ועיין שה"מ פלפל בזה ומביא ד' הרמב"ן עה"ת פרשת ויקרא דמליחה כשרה בזר: