שלא להשבית כו'. ומצוה קי"ט להקריב מלח על הקרבנות. הנה מליחת הקרבן הוא עשה ולא תעשה ואם עבר ולא מלח עובר בעול"ת ודיני המצוה מבוארים בר"מ פ"ה מהא"מ דמצוה למלוח כל קרבן העולה למזבח ומולחו יפה יפה כדרך שמולחין לצלי כ"ה דעת הר"מ וי"ג וכן לקדרה וצריך מליחה כמו לקדרה וכ"ז לכתחלה אבל בדיעבד סגי בכ"ש. ועיין במנחות דמצוה להביא מלח סדומית שהוא מן הים לא מצא מלח סדומית מביא מלח אסתרוקנית היינו מלח שחופרין מן הקרקע והר"מ השמיט זה ע' מ"ל. ומבואר עוד בברייתא תקריב אפילו בשבת ואפילו בטומאה דהוא עבודה וד"ש וטומאה והר"מ השמיטה וע' מל"מ. ובמ"ל פ' י"א דשבת הקשה ל"ל קרא דד"ש הא אינו מלאכה כלל דקיימא לן אין עיבוד באוכלין ותי' דמשכחת לה דצריך למלוח העור ג"כ וגם חלק הכהנים דאוכלין העור ומולח העור ובשער המלך פ"ג מיום טוב ה"ד דחה ד' וכ' דחלבים דלאו אוכלים גמורים הם מפורש בר"ן ביצה בשיטת הש"ס דאין מולחין את החלבים דהוי מלאכה דאורייתא משום מעבד וע' מש"ל בקונטרס מוסך השבת בעזה"י. ואין לך דבר שקרב למזבח בלא מלח חוץ מיין הנסכים והדם והעצים כ"ה בר"מ והרהמ"ח. והעצים דא"צ מלח ל"מ עצי המערכה דשורפין בה הקרבנות ודאי א"צ מלח דהעצים אינם קרבן. אך מיירי מי שהתנדב עצים דמביא עצים ע' ש"ס ור"מ פט"ז ממעה"ק אינו טעון מלח. והנה שלשה דברים הללו הן בברייתא הראשונה לרבנן דקיימא לן כוותי' והן לברייתא השני' דמוקמי אליבא דר"י בנו של ריב"ב א"צ מלח ע' מנחות ק' וכ"א בסוגיא שם. וקטורת אם צריכה מלח להברייתא המבואר שם קטורת צריכה מלח דאחר בא חובה ולהברייתא דאוקמי כר"י בנו של ריב"ב קטורת א"צ מלח. ודעת הכסף משנה כאן דר"מ פוסק כר"י בנו של ריב"ב אם כן גם הקטורת א"צ מלח והלחם משנה הקשה ע"ז דלא חשיב הר"מ קטורת. ע"כ דעתי דהר"מ פוסק דלא כר"י וקטורת כיון דאחרים באין חובה צריכה מלח רק אלו הג' דברים דחשיב הר"מ א"צ מלח אבל קטורת צריכה מלח. ונ"פ אם קטורת צריכה מלח קטורת של יה"כ דנקטרים לפני ולפנים ג"כ צריך מלח דאין חילוק כנ"פ. והנה בקטרת היה מלח סדומית ואם נאמר דקטורת א"צ מלח לא הי' מפני המצוה של מלח רק הי' יפה לקטורת ואפילו אם קטורת צריך מלח יצא במלח שהיו נותנים בשעת עשיי' שהיו נותנים מלח סדומית. אף דמבואר דהיו מולחין בראשו של המזבח מכל מקום נראה דד"ז אינו מעכב דלכתחלה מצוה למלחו סמוך להקרבה אבל בדיעבד סגי אם מלחו מקודם או בשעת עשיית הקטורת עמ"ל פ"ד מהכה"מ ח"י:
מנחת חינוך · סימן קי״ח, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
