והקמיצה והקטרת הקומץ אינו אלא ביום רק אם נתן הקומץ על האש ביום מתאכלין והולכין כל הלילה וכן הגשה אינו אלא ביום עיין ר"מ פ"ד ממעה"ק ובמגילה מבואר דעד הגשה כגון בלילות ויציקות כשרים בלילה אך באמת דוקא בעבודות עד שלא היו בכ"ש אבל ביציקה שהי' בכ"ש נפסל מחמת לינה ע' כ"מ ור"מ פ"ג מה' פסה"מ הכ"א דעה"ש פוסל אך דנפסל מחמת יום ולא מחמת עבודה בלילה ונ"מ לענין כ"ש שלא מדעת. ויבואר במק"א. והקמיצה א"צ צפון וכשר בכ"מ בעזרה וכן אם נקמצה בהיכל כשרה ע' ש"ס ור"מ פי"ב. ומנחת חוטא יבואר לקמן אם צריכה צפון ע"ש. והסולת והשמן צ"ל מן המובחר ואיזה סולת ושמן פסול למנחות ע' פ"ו מהא"מ בר"מ ויבואר אי"ה בפ' אמור בדיני מומין שם מקומן ועיין מנחות ע"ד במשנה רבי סובר חלות בוללן פירש"י דמנחת מחבת ומרחשת ומאפה דהיו חלות נבללים לאחר אפילו וחכ"א סולת דנבללים כשהם סולת והלכה כחכמים דאין הלכה כרבי מחביריו וכ"פ הר"מ כמש"ל. וע' רש"י פסחים דף ל"ו ע"א ד"ה לישה פירש"י וז"ל כגון מנחת מחבת ומרחשת שאופין תחלה עשר חלות ואח"כ פותתן עד שמחזירן לסולתן ואח"כ נותן שמן ובוללה ויוצק עליהן כו' וקומץ עכ"ל וא"י למה שנה משנתו כרבי דגם אליבא דרבנן מכל מקום הלישה כשרה בזר דכתיב וקמץ מקמיצה ואילך והלישה והאפיה היו קודם קמיצה אם כן אינו בזריזין ולמה פירש"י אליבא דר' שלא כהלכתא וכ"פ בדיבור שאח"ז ד"ה לימד וכו' והנהו במנחת מאפה תנור לאחר לישה ואפיי' ופתיתה נינהו מפורש בדבריו דבלילה היה לאחר האפיי' כר' ולא כרבנן וגם צ"ע דפי' דהנהו במנחת מאפה תנור לאחר לישה ואפייה כו' ובאמת יציקה לא הי' במאפה תנור אך זה אפשר שיגרת לישנא והכוונה רק הבלילה אבל מש"ל צ"ע מאוד:
מנחת חינוך · סימן קט״ז, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
