הד' היא מנחת מאפה תנור והית' שני מינים אם רצה חלות רצה רקיקין כמש"ל. וסדר עשיית החלות בולל הסולת בשמן ולש בפושרין ולא נתבאר להדיא בד' הר"מ אי צריך מתן שמן בכלי קודם עשייתו ועלח"מ ומ"ל פלפלו באורך דדעת תוס' דבעי מתן שמן בכלי והר"מ לא ס"ל הכי ואין צריך מתן שמן בכלי קודם במנחת מאפה ע"ש שהניח ד' התוספות בצ"ע וברש"י במשנה דע"ד ע"ב כ' דמאפה תנור אין צריך יציקה אבל ב' מתנות צריכה היינו בלילה ומתן שמן בכלי ע"ש ועיין בד' ע"ה דרקיקין אין טעונין בלילה וצ"ל דכוונת רש"י על חלות. ואחר כך אופה אותה בתנור שבמקדש יו"ד חלות ופותת ונותנה לכ"ש ואין בה יציקת שמן כי נתמעטה מיציקה רק כל הלוג הי' מקודם בשעה שלשה ונותן עליה לבונה ומוליכה אצל כהן הכל כדלעיל רק החילוק במנחה זו דלא הי' טעון יציקה לדעת תוס' ולהר"מ לא הי' צריך יציקה ולא מתן שמן בכלי קודם כו' רק הסולת עם השמן יותר אין חילוק. וסדר עשיית רקיקין כ"ה לש הסולת בפושרין ולא הי' בה שום שמן כלל והי' אופה עשרה חלות ואחר האפיי' הי' נוטל את לוג השמן ומושחן וחוזר ומושחן עד שכלה כל הלוג ופותתן ונותנן לכ"ש כו' ועושה כמש"ל ואם לא עשה הרקיקין כלל כשרה כ"ה במשנה ור"מ והיינו שנתן כל השמן בשעת לישה דאל"ה בלא שמן היא פסולה דחיסר שמנה אפילו כ"ש פסולה וז"פ וע' רא"מ הובא בלחם משנה דעתו דאם שינה ומשח החלות ובלל ברקיקין פסולה וצ"ל דמיירי בקבע המנחה דאמר זו לחלות או לרקיקין ושינה פסול עיין ר"מ פי"ז ולכאורה נראה דסובר דהם ב' מינים כריב"י ע' מש"ל לענין מחצה חלות ע' לעיל. וע' לח"מ השיג על הרא"מ דהקי"ל לא בלל ולא משח כשר ומכ"ש להיפוך. ואיני מבין ד"ז דהא לא נתבאר שום חילוק בין אפיית החלות או הרקיקין רק חילוק זה דהחלות נבללין והרקיקין מושחן אם כן אם אינו נותן השמן בחלות קודם אפילו כלל אם כן לא ה"ל חלות רק רקיקין וכן ברקיקין אם אינו מושח אחר האפילו רק נותן קודם האפיה אינם רקיקין כלל כי רק זה החילוק בין רקיקין ובין חלות. אך זה איני מבין ג"כ היאך הדין דלא משח כשר אם כן לא הו"ל רקיקין. ולא בלל כשר ניחא דגם בחלות הוא למצוה דאם נותן השמן לאחר שנתן המים או שאינו בולל כשר דנקראים חלות אבל בלא משח היאך נקראים רקיקים רק אם יש איזה חילוק באפילו בין חלות ורקיקין וכעת ל"מ שיהי' איזה חילוק באפייתן רק זה והנה לא עיינתי היטב בזה ויכול להיות שהוא טעות (ע' השמטות) וכבר כתבתי דאם חסר מעשרון כ"ש או משמן כ"ש פסול ואם ריבה שמנה דעת רש"י דאפילו כ"ש פסול ע' מנחות י"א ודעת ר"מ פי"א מפסולי המקודשים דעד שני לוגין לעשרון כשר ושני לוגין פסול ופחות כשר וכן אם ריבה לבונה עד שני קומצין כשר ובשני קומצין ומכ"ש יותר פסולה וע' תוי"ט שם במנחות והנה להאריך צריך אני להביא ממש כל מס' מנחות והר"מ ואני לא באתי רק לעורר. וכ"ז במנחת כל האישים חוץ מנחת כהן דיש שינוי ממ"ש ויבואר לקמן פ' צו מ' קל"ז שם מקומה וגם דין אכילת השיריים לאחר הקטרת הקומץ יבואר בפ' צו וגם פסול מחשבות במנחות. וכל המנחות הנ"ל באות דוקא מצות ודיני חמץ יתבאר במצוה שאח"ז.
מנחת חינוך · סימן קט״ז, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
