מנחת חינוך · סימן קט״ז, ג׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ואחר היציקה נותן עליה קומץ לבונה ואח"ז מוליכה לכהן והכהן מוליכה לקרן מערבית דרומית ומגישה כנגד חודה של קרן המזבח לא הגיש כשר ואח"ז מסלק הכהן הלבונה לצ"א וקומץ המנחה ממקום שנתרבה שמנה וקומץ כדרך שקומצין כ"א ועכ"מ. ואין קומץ פחות משני זיתים ואם אין ידו מחזיק שני זיתים אינו קומץ ועלח"מ ונותן הקומץ לכלי שרת ומקדשו (כ"ה בר"מ וכוונתו דצריך ליתן לכ"ש אדעתא לקדושי דכ"ש אין מקדשין אלא לדעת כמ"ש הר"מ פ"ג מפסולי המקודשים ועיין בסוטה י"ד) וקומץ שחלקו בשני כלים אינו קדוש וחוזר ומקדש ובמ"ל הקשה על ד"ז דכ' הר"מ דחוזר ומקדש דנראה כיון דבשעת קבלה בכלי נפסל ל"מ מה שחוזר ונותן לכלי א' ע"ש. ואם נתפזר הקומץ בשעת קמיצה על הרצפה קודם שנתקבל בכלי פסול אך לאחר שנתקבל בכלי ונתפזר ע"ג רצפה כשר כמו בדם עיין ר"מ פ"ט מהב"מ. ואח"ז מלקט את הלבונה ונותנו על הקומץ שבכלי ומעלהו על המזבח ומלחו ונתנו בכ"ש ע"ג אישים ובמ"ל מביא ד' רש"י דנראה מדבריו דלאחר הקטרת הקומץ מלקט הלבונה ומקטירה בפ"ע ותמה עליו דבאמת נותן הלבונה ע"ג הקומץ ומקטירם כא' כמבואר בסוטה. ולכתחלה נותנו ע"ג האישים מכ"ש ובדיעבד אם לקחו מכ"ש בידו או בכלי שאינו כ"ש וזרקו ע"ג האישים אפילו בשמאלו ה"ז כשר כ"ה בר"מ פ"ב מפסולי המקודשים הכ"ד ועלח"מ שם וער"מ פ"ז ממעה"ק ובכ"מ הפסה"מ נראה שהי' בגירסתו בר"מ דפסולים. והקטרה צ"ל כזית בפ"א דאין הקטרה פחות מכזית וכן אם הקטיר בלא מלח יבואר אי"ה במצות על כל קרבנך בסדר זה שם מקומו וכאן בלחם משנה פלפל וסובר דדעת הר"מ דגם מנחת הסולת לאחר הקמיצה היו אופין אותה עשר חלות לא כדעת רש"י בחומש סדר זה דלא הי' קפידא לאפות עשר חלות במנחת הסולת והוא הביא ראיות להר"מ דגם מנחת הסולת הית' נאפת יו"ד חלות אך לא הי' צריך פתיתה דהפתיתה היא צורך קמיצה וזו נקמצה כבר בעוד' סולת וכ"ד הרא"מ ברש"י והקשה על רש"י דלמה לא מצריך עשר חלות. ובמ"ל ה"י פלפל באורך וכ' דדעת הר"מ דמנחת סולת אין צריך אפייה כלל עיין ר"מ פ"י דהכהנים חולקים אותה סולת ומביא ראי' לזה דלא הי' צריך אפייה כלל ומכל מקום מביא שם דנראה מפירש"י דצריך אפיי' רק לא הי' בא עשר חלות וגם כן מביא בשם הרע"ב דצריך אפיי' ועשר חלות והניח בצ"ע וע"ש שכת' דלהסוברים דגם מנחת הסולת היתה נאפת אין קפידא באיזה כלי נאפת רק תלוי ברצון אם רוצין היו אופין בתנור או במחבת או במרחשת. והנה במש"ל בשם המ"ל דמקטיר הקומץ והלבונה כא' ע' מנחות י"ג ע"ב מבואר להדיא דקומץ ולבונה אי בעי האי מקטיר ברישא ואי בעי האי מקטיר ברישא מפורש דיכול לכתחלה להקטיר כ"א בפ"ע ואין חולק בזה וצריך עיון מהאי דסוטה דנראה דלכתחלה מקטיר שניהם כא' ועי' ר"מ פי"ב דמקדשין מנחה מכלי שע"ג קרקע וקומצין מכלי שע"ג קרקע ואין מקדשין הקומץ מכלי שעל גבי קרקע והוא מש"ס דמנחות. ע"כ ביארנו דיני מנחת סולת.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.