א'. מנחת הסולת מביא סולת מביתו בכלי מתכות שראוי לכ"ש ומודד בעשרון של מקדש ונותן שמן בכלי תחלה ואח"כ נותן על השמן הסולת וזה נקרא מתן שמן בכלי קודם עשייתו ואח"ז נותן על הסולת עוד שמן ובולל הסולת בו ועד לאחר הבלילה א"צ כ"ש ויכול לבלול אף בכלי חול כ"ד הר"מ והכסף משנה הקשה עליו דנראה מהש"ס דהבלילה צ"ל בכ"ש ובלחם משנה יישב דעת רבינו ובמ"ל מביא דעת תוס' בכ"מ דהבלילה צריכה כ"ש. ואחר הבלילה נותנה לכ"ש ויוצק עלי' שמן ושמן שנתן תחלה ושמן הבלול ושמן שיצק הכל לוג לעשרון והבלילה אף שא"צ כ"ש לדעת הר"ם מכל מקום צריכה הבלילה להיות בעזרה ואם בללה חוץ לעזרה פסולה עיין ר"מ פ"א מפסה"מ. והבלילה והיציקה כשרים בזר אף לכתחלה ע' מנחות י"א בסוגיא דטעמא דרבנן דכתיב ויצק כו' והביאה אל בני אהרן כו' מקמיצה ואילך מצות כהונה לימד על יציקה ובלילה שכשרה בזר וה"ה לכל הפסולים לעבודה ונראה מלשון הש"ס דאף לכתחלה כשר בזרים כמו שחיטה דמקבלה ואילך מ"כ ושחיטה כשרה בזר אף לכתחלה אך בר"מ פי"א מפסולי המקודשים ה"ז כ' וז"ל כל המנחות שיצק כו' או שבללן הזר כשרים מבואר דדוקא דיעבד ובפ"א מהלכות הנ"ל גבי שחיטה כ' בפירוש דזר שוחט לכתחלה וכאן כ' דכשרות נראה דלכתחלה צריך כהונה הן אמת דלשון המשנה כ"ה ולא יצק כו' כשרה ומוקמינן דלא יצק כהן אלא זר נראה דוקא בדיעבד אך אין ראי' דהמשנה נקט הרבה דברים לא בלל כו' וכ"ה מצוה לכתחלה ע"ש ונקט לשון דיעבד אגב אלו כמו בזבחי' כל הפסולים ששחטו שנקט אגב טמא במוקדשין אבל הר"מ הי' לו לפרש דאף לכתחלה וכאן בסדר העשיי' נראה גם כן מד' הר"מ בהי"ב דאינו מזכיר כהן כלל עד אחר היציקה דמוליכה לכהן להגשה עיין בדבריו על כל פנים כשר לד"ה בזר בדיעבד דהלכה כרבנן וראיתי בר"מ פ"ט מהב"מ ה"ה ז"ל אבל היוצק והבולל כו' אף על פי שנפסלו והרי מוזהר ולוקה מכל מקום א"ח מיתה דאינו עבודה תמה ע"ש ודבריו תמוהים איך פוסל ביוצק ובולל העבודה וסותר לדבריו פי"א מפסולי המקודשים ולדבריו שבכאן וסותרים ד' הש"ס דלכתחלה כרבנן וגם מ"ש דעובר בלאו ולוקה לדעתי אינה עבודה כלל וכשרה לכתחלה בזר ולשון ש"ס דף ט' יציקה ובלילה כהונה לא בעיא ע"ש בד' ר"י ור"ל נראה להדיא דאף לכתחלה אין צריך כהונה וד' הר"מ פ"ט מהב"מ תמוהים מה שפוסל יציקה ובלילה בזר ותמהני על נ"כ שלא הרגישו בזה. והיציקה עצמה כגון אם נתן כל השמן בתחלה ובשעת בלילה ולא יצק פסולה דהיציקה מעכבת דנלמד מקרא אך אם לא בלל כשר רק צריך שיהי' ראוי לבילה ויותר מששים עשרון אינו מביא בכלי א' דא"ר לבילה ובילה מעכבת ונראה דגם מתן שמן קודם בכלי גם כן אינו מעכב רק יציקה מעכב והא דאינו מעכב מיירי מכל מקום שנתן כל הלוג שמן רק לא בלל או לא נתן קודם אבל אם לא נתן כל הלוג הוי חסר שמנה ופסולה רק בנתן כל הלוג ולא היתה יציקה פסולה ובלא בלל או לא נתן השמן קודם כשר ערש"י ור"מ ותראה.
מנחת חינוך · סימן קט״ז, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
