מנחת חינוך · סימן קט״ז, א׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

לעשות כו'. הנה הרהמ"ח חשב כאן כל המנחות מנחת צבור ומנחת חובה ויבוארו אי"ה כ"א במקומו וכאן נדבר מהמנחות הבאים בנו"נ והדינים עיין ר"מ פי"ב וי"ג ממעה"ק ונכתוב בקיצור כל איש מישראל הן אנשים והן נשים ועבדים יכולים לנדור או להתנדב קרבן מנחה ועכו"ם אין מקבלין מהן מנחה כר"ע דהלכתא כוותי' וער"מ פ"ו מה' הנ"ל וכ"מ. ומכ"ש מרשע דאין מקבלין מהם מנחה ודוקא יחיד מתנדב מנחה אבל אינה באה בשותפות ע' מנחות ק"ד ע"ב ור"מ פי"ד כאן וכ' שדברים אלו הם דברי קבלה ובמנחות ילפינן לה מקרא ומכל מקום אם הניח מנחה לשני בניו ומת הרי אלו מביאין אותה וע' זבחים דף ה' ובלחם משנה כאן. ומתנדב או נודר א' מחמשת מיני מנחה המבוארים בתורה פ' ויקרא מנחת סולת מנחת מחבת מנחת מרחשת ומנחת מאפה תנור ובמאפה תנור יש שני מיני' מין א' הם חלות בלולות בשמן ומין השני הם רקיקים משוחים בשמן ס"ה הם חמשה מינים והנודר סתם ואמר הרי עלי מנחה דעת הר"מ פי"ז ה' דמביא א' מה' מנחות הנ"ל איזה שירצה והוא פלוגתא במנחות ק"ד ע"ב ת"ק סובר מביא מאיזה שירצה ור"י סובר מביא מנחת סולת וה' כת"ק וע' רש"י עה"ת שנה משנתו כר"י וערא"מ כתב שכן דרכו של רש"י לפרש שלא כהלכתא קרוב לפשט המקרא ובמ"ל כאן תמה על הסמ"ג שפסק כר"י ע"ש שהניח בצ"ע. ואם נודר או נודב בפי' איזה מנחה יביא כפירושו ואם נודר מנחת מאפה תנור יביא או חלות או רקיקין דשניהם נקראים מאפה תנור וע' מנחות ס"ג ע"א וע"ב דר"י ובנו סוברים דלא יביא מחצה חלות ומחצה רקיקין ור"ש סובר דיכול להביא מחצה חלות ומחצה רקיקין דשניהם נקראים קרבן א' ובודאי ה' כר"י נגד ר"ש ובפרט דר"י בנו סובר כאבוהו וגם במשנה מביא דעת ר"י בסתם והר"מ אינו מביא ד"ז בפירוש ובמ"ל כאן הכריח דדעת הר"מ כר"י ונרמז בד' רבינו הר"מ והניח בצ"ע דמבואר שם בש"ס דר"י סובר דוקא לכתחלה לא יביא מחצה חלות ומחצה רקיקין ובדיעבד הקרבן כשר ולר"י בנו אפילו בדיעבד פסולים ע"ש בש"ס והר"מ לא הביא זה ולא ביאר דעתו כמאן ס"ל (וע"ל מ' קמ"ד בדין פיגול הבאתי ראיה מפורשת דהר"מ ס"ל דבדיעבד כשר מחצה חלות ומ"ר) ולפ"ד יש עוד נ"מ אם נדר בפירוש חלות או רקיקין לר"ש דהוי קרבן א' אפילו אם אמר חלות יכול להביא רקיקין או רקיקין יביא חלות דהכל א' אבל לר"י ובנו בודאי צריך להביא כמו שפירש ובדיעבד אם שינה לר"י כשר ועלה לו לשם נדרו דהכל א' ולר"י ובנו דהו"ל לגמרי כשני מינים ודאי לא עלו לו דה"ל כמי שנדר במחבת והביא במרחשת או להיפך ולא יי"ח נדרו ה"נ כאן וז"פ. ומנחות אלו באים מסולת חטים ועש"ס מנחות ע"ו ע"ב דאין קונין חטים מהשוק ולעשות סולת רק קונין סולת חוץ מלחה"פ דנקנית אף חטים וכעת לא ראיתי בר"מ שיביא ד"ז וגם אי מעכב וצ"ע. וכל המנחות הנ"ל אין פחותה כ"א מעשרון סולת ולוג שמן ואם מתנדב הרבה עשרונים בכלי א' נותן לוג שמן לכ"א מעשרון וכל עשרון צריך לבונה והשיעור קומץ לבונה לכל עשרון. ונכתוב כל סדר עשיית המנחות כ"א בפ"ע.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.