מנחת חינוך · סימן קט״ו, י״א

ויש עוד בכלל מצוה זו עולה מעוף ועולת העוף כ"ה מצוותה יכול כ"א מישראל אפילו עכו"ם חוץ רשע לנדור או לנדוב עולה מן העוף ועולת העוף אינה באה אלא משני מיני עוף תור או יונה ואין חילוק בין זכר לנקבה וגם מום אינו פוסל בהם חוץ מחוסר אבר ועוד דינים יבוארו אי"ה בפ' אמור אצל דיני המומין ואין בק"צ עוף כלל ובקרבן יחיד יש נו"נ ויש חובות והחובות יבוארו כ"א במקומו וכאן עסקינן בנו"נ. ויכול להתנדב אפילו פרידה אחת או תור או ב"י ובשותפות וקרבן העוף אין טעון סמיכה ולא נסכים. וסדר עשייתה כ"ה מביאו לעזרה והכהן עולה לכבש ופנה לסובב ובא לו לקרן דרומית מזרחית ואם יש הרבה עולות באותו קרן יכול לעשותה בקרן מערבית דרומית ואינו שוחט העוף רק מולק ומצות מליקה כ"ה בעולת העוף מולק את ראשה ממול עורף וצריך דוקא כהן ובצפורן שלו המחובר לו וקוצץ ויורד בצפרנו ולכתחלה מצוה יותר להוליך ולהביא בצפרנו בלא דרסה כדין שחיטה ומכל מקום אם רוצה דורס ויורד בצפרנו כי דרסה כשרה במליקה וחותך מקודם המפרקת וחוט השדרה בלא רוב בשר דעם רוב בשר הרי היא כמתה קודם מליקת הסימנים אך חותך בלא רוב בשר ואח"ז מולק בעוף השני סימנים לגמרי ואם שייר מקצת מן הסימנים פסול דבעינן הבדלה בעולת העוף הראש מן הגוף. אך נראה בחולין כ"א בסוגיא דחתיכת סימנים בלבד מעכב ובל"ז הו"ל לא הבדיל ופסול אבל אם חתך כל הסימנים ולא הבדיל העור כיון דאינו מעכב בשחיטה אינו בהבדלה. אך עיין ר"מ פ"ז ממעה"ק גבי חטאת העוף מבואר שם דאפילו חתך כל הסימנים רק שייר העור ה"ל לא הבדיל וא"כ פסול בעולה וע"ש בלחם משנה מיישב ד' הר"מ מה שקשה עליו מחולין ד"כ ע"ב. וכמו דדרסה אינה פוסלת במליקה כך אינו פוסל חלדה ע' חולין ד"כ ע"ב וברש"י ד"ה לא אמרן אלא במליקה כו' וגם עיקור סימנים כשרה במליקה עש"ס שם ור"מ כאן פ"ו ממעה"ק. והגרמה אם התחיל למלוק למעלה ממול ערפו מפורש בש"ס דפסולה ע"ש בחולין אך אם מלק ממול ערפו ואח"ז בהסימנים הגרים נראה דדינו כמו בשחיטה וע' יו"ד סי' כ"ד דיני הגרמה וצ"ע. ואם שהי' פוסל במליקה ע' זבחים ס"ה נראה שם דלאחר חתיכת מפרקת עם החוט ושהה פוסל וכן באמצע סימנים אך לאחר שמלק סימן א' ג"כ דה"ל כמיתה אם שהה בין סי' א' לב' יש פלוגתא בין ת"ק לראב"ש ורבא כת"ק ס"ל דאין שהי' פוסלת דהסי' הב' הוא רק כדי לקיים מצות הבדלה וראב"ש סובר דפוסל בין סי' לסי' ואביי מסיק דלכ"ע פוסל בין סימן לסי' ולא נתבאר ד"ז דשהי' הן באמצע והן בין סי' לסי' בדברי הר"מ כלל וע' חולין כ' ע"ב ויש לפלפל בזה אך איני לומד כעת בעיון. ולאחר שמלק נוטל הגוף והראש וממצה דמם על קיר המזבח למעלה מחוט הסיקרא היינו למעלה מחצי המזבח והנה בעולת [העוף] א"צ להיות מרחוק רק מוצץ הדם סמוך לקיר המזבח כמבואר במשנה ור"מ הקיף בית מליקתו למזבח כו' לא כמו עולת בהמה דזורק מרחוק מכל מקום גבי עולת בהמה ביארתי לעיל דאויר הי' מפסיק בין כבש למזבח כדי שיהי' בשעת זריקת האברים אויר קרקע מפסיק דילפינן מדכתיב ועשית עולותיך הבשר והדם מה דם בזריקה ואויר קרקע מפסיק אף הבשר בזריקה ואויר קרקע מפסיק והנה כאן בעולת העוף דאין הדם בזריקה נראה דגם העוף א"צ לזרקו ע"ג האישים רק מסדרו כיון דגם הדם אינו בזריקה וגם ל"ש הן בדם והן בזריקת העוף אויר קרקע מפסיק דהוא עומד על המזבח וממצה הדם וגם מקטיר העולה וליכא אויר קרקע. אם כן נראה דיכול לסדר ע"ג האישים ולא לזרוק ולשון המשנה ולשון הר"מ כאן וזרקו ע"ג האישים נראה דל"ד זורק אלא יכול לסדרו תיכף אך כיון דבעול' בהמה זורק האברים זורק גם כאן אבל אין מצוה בדבר כנ"ל ברור. ומקודם נותן מלח על גבי הראש ומקטירו על המזבח ואח"ז בא לו לגוף ומסיר את הזפק והעור שלו עם הנוצה ואת בני מעיים היוצאים עמה ומשליכם לבית הדשן ובתוס' יומא כ"ט ע"ב מבואר לחד תירוץ דהשלכה זו אין צריך בגדי כהונה והיינו אפילו זר ג"כ כשר ועיין משנה למלך כאן. ואח"כ משסע אותו בכנפיו בידו ולא בסכין ואינו מבדיל ואם הבדיל כשר ונותן עליו מלח וזרקו ע"ג האישים וכבר כתבתי דזריקה ל"ד אלא ה"ה מסדרו תיכף. לא הסיר את המוראה כשר מצץ דם הגוף ולא מצץ דם הראש כשר מצץ דם הראש ולא הגוף פסול. ובש"ס זבחים שם נראה דלכתחלה לאחר מליקה צריך לחתוך רוב הבשר והר"מ לא הזכיר זה ובלחם משנה עמד בזה. ומליקה ומיצוי הדם אין כשרים אלא ביום והקטרה היא בלילה ג"כ כדין עולת בהמה דשחיטה והזאה ביום דוקא והקטרה כשרה אפילו בלילה ע' פ"ד מה' הנ"ל. וגם נראה דגם במליקה צריך לכוין הששה דברים כמו בזביחה ולענין שינוי מחשבות ע"ל פ' צו. ופשוט דאם יש להעוף כף עגול דמבואר בחולין פגה"נ אבעיא אי איסור גיד נוהג וכ"ה בר"מ פ"ח מהמ"א דהוא ס' אם כן בודאי צריך להסירו כמו גה"נ של בהמה דאסור בהקטרה על המזבח ופשוט. ומ"ש הרהמ"ח ונוהג בזה"ב בז"כ כבר ביארתי לעיל איזה צריך כהן ואיזה כשר בזר ויבוארו דינים אלו עוד במקומות מפוזרים. והמליקה צריכה שתהיה בימין הכהן הכלל דהיא עבודה שיש לה כל דין עבודות אך אין הזר ח"מ עליה דלאו עבודה תמה היא עיין ר"מ פ"ט מהב"מ ויבואר בעזה"י במקומו: