ודעת הר"מ פ"ד ממעה"ק דבשעת הקבלה א"צ הכוונה לשם ששה דברים שכתבתי לעיל רק שני דברים לשם הזבח ולשם הזובח. ודעת תוס' דגם בקבלה בעינן כוונה לו' דברים הנ"ל עמ"ל שם ואע"פ שצריך כוונה הנ"ל מכל מקום בסתם ג"כ כשר דסתמא לשמה קאי כ"ה בש"ס ור"מ ויתבאר אי"ה לקמן. וקבלה היא עבודה ככל העבודות לענין כל הדינים וצריך לקבל ביד ימין קבל בשמאל פסול קבל בימין ושמאל מסייעתו כשר כ"ה בר"מ פ"ה מהבהב"ח וקצ"ע בברכות כמו גבי ברכת המזון דאבעיא שמאל מהו שתסייע לימין ועבדינן לחומרא ע"ש ובא"ח סי' קפ"ג אך זה מהתוספתא כמ"ש בכ"מ ואין למדין זמ"ז ולכל עניני עבודה הוי קבלה ככל העבודות ופשוט. ואחר קבלה הוא עבודת הולכה צריך להוליך למזבח ג"כ כהן וכל דיני עבודות וצריך להוליך ברגל. ולשון הר"מ פ"א מהפסה"מ הכ"ג והולכה שלא ברגל אינה הולכה לפיכך כהן שקבל הדם ועמד במקומו וזרקו למזבח נפסל הזבח. נראה דעת הר"מ דבכ"ע בעינן הולכה ואפילו שחט וקיבל בצד המזבח מכל מקום צ"ל הולכה ברגל מעט וגם אם הי' הולכה ברגל קצת כגון שקיבל רחוק מהמזבח והוליכו קצת בתחלה או בסוף וזרקו כשר כיון שהי' קצת הולכה ברגל. ודעת רש"י ותוס' נראה דאם שחט וקיבל בצד המזבח א"צ הולכה ועמ"ל שם פלפול ארוך בדיני הולכה וגם לענין מחשבות ואין כאן מקומו להאריך רק לרמוז. וכמו בקבלה שכתבתי לעיל דא"צ לדעת הר"מ כוונה לשם ששה דברים רק לשם זבח ולשם זובח ה"נ בהולכה ודעת התוס' דבהולכה בעינן ג"כ הכוונה לשם ו' דברים עיין לעיל. ואח"ז לוקח המזרק וזורק במזרק על המזבח בעזרה היינו מזבח החיצון מחציו ולמטה ונותן זריקה א' על חוד מזרחית צפונית ועל חוד מערבית דרומית היינו באלכסון מקרן הראשון ומכוין שיהיה הדם מקיף על הזויות כמין גם כדי שיהי' על ד' כותלי המזבח ומתנה זו נקראת שתי מתנות שהן ד' ושירי הדם היו נשפכין על יסוד דרומי ובדיעבד אם נתן רק מתנה א' על המזבח כיפר דקיימא לן דכל הניתנין על מזבח החיצון במתנה א' כיפר. וגם אם לא זרקו בזריקה רק שפכו בנחת ג"כ יצא עיין ר"מ פ"ב מפסולי המקודשים פוסק כן. ובכ"מ ולחם משנה האריכו בזה ועוד אבאר ב"ה בח"ז. וזריקה הוא עבודה אחרונה שבדם והנה לענין כוונת הששה דברים כמו הולכה וקבלה והיא עבודה חמורה שהזר חייב עליה מיתה אבל על קבלה והולכה אין הזר ח"מ דהיא עבודה שיש אחריה עבודה וזריקה היא עבודה תמה וחייבים עליה מיתה עיין ר"מ פ"ט מהב"מ:
מנחת חינוך · סימן קט״ו, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
