מנחת חינוך · סימן קט״ו, ו׳

וצריך שתהא מחשבתו בשעת שחיטת העולה לשם ששה דברים לשם זבח דהיינו עולה ולשם זובח היינו הבעלים שלא יהי' בשינוי בעלים ואם שינה במחשבות הללו ע"ל פ' צו שם מביא הרהמ"ח דין מחשבות. ושהזבח לשם ב"ה ושיקטירו לאישים ושהקטרתו לריח בלבד ושריח זה נ"ר לפני הקב"ה שאמר ונעשה רצונו. כ"ה במשנה ובר"מ פ"ד ממעה"ק ועיין ברש"י הפשט. ואין פוסל בד' מחשבות אלו שינוי מחשבות עי' לח"מ ומ"ל. ושחיטת הקרבן אינו כשר אלא ביום ובלילה פסול וכ"ה כשר לשחיטת קדשים וע' תוס' חולין ג' דשחיטת קדשים צריך כלי אך דל"ב כלי שרת ובזבחים כ' דבעינן כ"ש ע"ש באורך. ודעת הר"מ דלכתחלה צריך כ"ש ובדיעבד כשר אפילו אינו כלי כלל כגון בקרומית של קנה עלח"מ. ואם שחט מיעוט סימנים בדרום וגמרן בצפון או שהתחיל בצפון וגמרן בדרום פסול דישנה לשמתוע"ס כ"ה פ"א ממעה"ק הח"י. ואם עבר ושחט בדרום או מאיזה רוח חוץ צפון הזבח פסול ודעת רמב"ן ע' מ"ל פ"א מפסולי המקודשים דהשוחט בדרום עובר בלאו דלא תזבח לד' כ"ד רע ע"ש בס' המצות ואין הסמ"ק ת"י. ושוחט בו שנים או רוב שנים כמו בחולין ובא הכהן ומקבל בכ"ש הדם ומקבלה ואילך וקבלה בכלל צריך כהונה וצריך לכתחלה לקבל את כל הדם ומוציא הסימנים והוורידים לתוך הכ"ש ומקבל הדם ואם נשפך הדם מהצוואר על הארץ ונשאר עוד מדם הנפש יקבל הדם הנפש בכלי ולא מדם התמצית ולא מדם העור ואם נשפך כל הדם מהצוואר על הרצפה אף על פי שאספו פסול כי צריך תיכף מתחלה להתקדש בכ"ש ואם נשפך מהכלי שקיבל על הרצפה ואספו זורק את הדם וכשר הזבח ואויר כלי ה"ה ככלי ואם נפחתו שולי המזרק קודם שהגיע הדם לאויר הכלי לא נתקדש דאויר שאין סופו להניח לאו כמונח דמי ואויר כלי היינו האויר למעלה משפת הכלי ואם לא נפחתו שולי המזרק הו"ל אויר שסופו להניח וכמ"ד. ואם לקח מן הדם שבאויר בידים ונתנו על הרצפה כשר הדם כי נתקדש באויר הכלי דהי' סופו לנוח אם לא בא זה אך בנפחתו שולי המזרק ועדיין הוא באויר אויר שאס"ל אמרינן לכמ"ד אבל אם בא לתוך המזרק אף שלא הגיע לשולי' ונפחתו שולי' כשר דכיון שנתקבל לתוך דפנות הכלי הוי ככלי רק דמיירי באויר חוץ לשפת הכלי ע' זבחים כ"ה ע"ב. וצריך הקבלה להיות ג"כ בצפון ואם הכהן עומד בדרום וקיבל בצפון דהושיט ידו לצפון פסול דהכהן המקבל צ"ל ג"כ בצפון ואם הכניס ראשו ורובו לצפון כשר דהוי רובו ככולו וה"ל כאלו עומד בצפון. ואם עומד חוץ לעזרה והכניס ראשו ורובו לפנים לצפון וקיבל פסול דהכהן העומד צ"ל כולו בפנים ואפילו רק שערות ראשו בחוץ פסול דכתיב בבואכם כו' עד שיהיה כולו בפנים ומזה ראי' למ"ש דגם לענין הקרבן יש חילוק אם רובו בצפון ג"כ כשר אך אם מיעוט בחוץ פסול מחמת הפ' והביאום כו' כמו שיש כאן חילוק בין מיעוטו בדרום דכשר ומיעוטו בחוץ פסול ה"נ שם כנ"ב. ואם תלה הבהמה באויר וקיבל כשר דקבלה לא בעינן על ירך אבל אם הכהן נתלה באויר וקבל פסול דלאו דרך שירות בכך.