מנחת חינוך · סימן קט״ו, ד׳

ואין סמיכה אלא בעזרה דוקא ואם הקרבן הי' עומד חוץ לעזרה א"ז סמיכה וחוזר וסומך ואם הבעלים עמדו בחוץ והכניסו ידם לפנים וסמכו כשרה. ואינו סומך אלא טהור וטמא שסמך הוי סמיכה ועלח"מ לשיטת הר"מ פ"ג מהב"מ דביאת מקצת ל"ש ביאה אם כן מדרבנן אינו מכניס ידו אבל מן התורה יכול לסמוך אך לדעת הראב"ד מן התורה אינו בסמיכה דהוא סובר ב"מ שמה ביאה ועלח"מ פ"ג מה' מח"כ ויש לספק במקום דרבנן פטרו מסמיכה אם עבר וסמך אפשר דלוקין משום לאו דעבודה בקדשים כיון דרבנן פטרו ה"ל סמיכה בחנם או אפשר כיון דמה"ת רשאי אין לוקין וד"ז אי מדרבנן נעשה דאורייתא עוררתי כ"פ בח"ז. ובמקום שסומכים שוחטין ותיכף לס"ש ואם שהה או שחט במק"א כשרה ותראה מד' הר"מ דא"צ לסמוך פ"א וצריך אריכות ובשער המלך פ"א ממעה"ק הביא שיטות דאף נשים שאינן בסמיכה מכל מקום רשאין לסמוך אפילו בכל כחם ולא הוי עבודה בקדשים דהתורה נתנה להם רשות וכן הקרבנות שא"צ סמיכה וע"ש פלפול ארוך ובעזה"י בסוף הספר אברר דיני סמיכה באורך דהוא מצוה כוללת רוב קרבנות של יחיד וכאן קצרתי וע"ש שמביא בשם רש"י בעירובין דצריך לברך על הסמיכה ברכת המצוה והר"מ אינו מביא זה וסמיכה אינו אלא ביום ופשוט דבלילה אינו סמיכה כלל וצריך לחזור ולסמוך וכ"ה בש"ס ור"מ פ"ד כאן וכ"ה שכתבתי הם בפ"א ופ"ג מהמעה"ק. ולאחר הסמיכה שוחטין את העולה והשחיטה הוא בצפון המזבח כמו שביארנו גבולי' בתחלת ספר זה עכ"ל ר"מ פ"ה מהמעה"ק ופ"ה מהבהב"ח דמכותל האולם עד כותל מזרחי של עזרה דהיינו ששה ושבעים אמות וברוחב מכותל הצפוני עד כותל המזבח שהוא ששים אמות ומחצה כל המרובע הזה הוא נקרא צפון לשחיטת קה"ק ובכ"מ פסק כרבי ומדחשיב ברוחב רק ס' אמות ובאמת הי' המחצה ס"ז וחצי אמות כי הרוחב היו קל"ה והי' מן המזבח עצמו בצפון איזה אמות מכל מקום אינו מכשיר נגד המזבח במזרח ובמערב רק מקיר המזבח לכל רוח ועתי"ט פ"ג דיומא האריך בזה ועיין כסף משנה ולחם משנה ה' עיה"כ. ואע"פ שקה"ק טעונין צפון מכל מקום אם שחטן על המזבח אפילו על חלק המזבח הדרומי מכל מקום כשר דגזירת הכתוב דכל המזבח כשר לשחיטת קה"ק ודינו כצפון כ"ה בזבחים ור"מ פ"ג מהפסה"מ וע' תוס' שם דנ"ח הא דנקט המשנה לשון דיעבד באמת מן התורה אף לכתחלה כשר שנאמר וזבחת עליו כו' רק מדרבנן אסור שמא ירביץ גללים והר"מ נקט ל' המשנה. ולשון המשנה והר"מ קה"ק ששחטן בראש המזבח נראה דוקא על ראש המזבח היינו מקום המערכה וע"ש בגמרא דאף על אמה יסוד ואמה סובב דינו כראש המזבח וכשר לשחיטת קה"ק. ושחיטת צפון אין הקפידא רק על הקרבן שיהי' בצפון אבל השוחט אפילו הוא בדרום או אפילו חוץ לעזרה והכניס ידו ושחט את הקרבן כשר ע' זבחים ספ"ב ור"מ פ"א מהפסה"מ וכן אם היתה הבהמה בצפון ורגלי' בדרום כשרה. וד"ז אינו נזכר להדיא אך שמבואר שם דאם הבהמה בפנים ורגליה חוץ לעזרה פסולה דכתיב והביאום לד' עד שיהי' כולו בפנים אם כן חוץ לעזרה דגלי קרא דהבאה תהיה בפנים ע"כ פסולה. אבל ברגלי' בדרום דהוי פנים רק דאינו בצפון אינו מזיק כיון דרוב הבהמה בצפון כנ"ל פשוט. וכן מבואר לקמן גבי קבלה דאם עמד בדרום וקיבל בצפון והכניס בצפון כשר ובחוץ ל"י כלום. הית' הבהמה תלוי' באויר העזרה בצפון ושחט פסולה דבעינן על ירך המזבח עד שישחוט בארץ בצפון היתה הבהמה בארץ ונתלה השוחט באויר ושחט כשרה כי השוחט אין קפידא עליו כלל.