מנחת חינוך · סימן קט״ו, ג׳

והנה נראה דאלו שפטורים מסמיכה אין אנו מניחין אותם לסמוך דעוברים אל"ת דעבודה בקדשים אך עכו"ם דאינו מצווה ע"ז אם רוצה לסמוך מאי איכפת לן וחו"ש אם רוצה לסמוך כיון דהם אין ב"ד מצווים להפרישם יכולין לסמוך אך אסור ליתן להם לסמוך בידים דלא תאכילום כמו בכל א"ת אך קטן נ"ל דאם הגיע לחינוך מצוה לחנכו וליתן לו לסמוך אף שהיא עבירה עבודה בקדשי' הא כ' תוס' פסחים פ"ח ד"ה שה דלחנכו שרי ומצוה איכא אף על פי שהיא עבירה גבי פסח שלא למנויו ומובא לעיל בחיבורינו אם כן ה"נ בקטן שהגיע לחינוך מצוה לחנכו לסמוך אף דיש שיטות דרק על האב מצות חינוך וכתבנו לעיל דלמ"ד מופלא סל"א אינו מן התורה אין קטן מביא קרבן כלל והא דקטן אינו סומך היינו ביורש וא"כ כיון דל"ל אב אין עליו מצות חינוך באמת משכחת לה דיורש מאמו בגרושה או שירש מאבי אמו ויש לו אב בודאי סומך משום מצות חינוך כנ"ב ופשוט. ולכאורה יש ספק הא דיורש סומך אפשר דוקא שירש הקרבן מאותו שהי' בן סמיכה כגון מאביו או משאר יורשים אבל אם ירש מאמו שלא היתה בת סמיכה או מסומא וכדומה אם כן הקרבן הזה לא נתחייב בסמיכה כלל אפשר דאין היורש סומך דלא ירש זכות שלא הי' אצל מורישו אך מפשט הלשון משמע דסומך בכ"ע עי' בגמרא כיון דהוא ב"ח חל עליו המצוה ופשוט דלהיפך כגון אשה שירשה קרבן מאביה אע"ג דאקרבן הזה הי' מוטל מצות סמיכה מכל מקום כיון שהאשה אינה בעלת סמיכה אינה סומכת כנ"פ. והנה אם אשה סמכה אם לוקין אותה מלאו דל"ת בבכור אינו ברור דאפשר כיון דהתורה התירה בפירוש כאן עבודה בקדשים ואמעט נשים מב"י סומכים ולא בנות ישראל אפשר דלא אהדרי' לאיסורא קמא ע' תוס' ביצה [י"ב ד"ה] השוחט וענין אהדרי' הוא עיון עמוק ובמ"ל פ"א מה' מעילה ה"ז הביא שם בקיאות ועפר"ד בדרך מצותיך.