מנחת חינוך · סימן קט״ו, י׳

ומי שמביא עולה צריך להביא עם העולה נסכים היינו מנחה ויין ויש חילוק בין המינים היינו במין בקר בין גדולים או קטנים מביא ג' עשרונים סולת חטים בלול בחצי ההין שמן ולכל מין צאן חוץ איל מביא עשרון סולת בלול ברביעית ההין שמן ולאיל מביא ב' עשרונים בלול בחצי ההין שמן ואותו המנחה מקריב על המזבח וכולה נשרפת ואינה טעונה הגשה ולא תנופה ולא לבונה רק צריכה מלח ומקטירה על מזבח החיצון וצריך להביא יין ג"כ למין בקר חצי הין יין ולצאן רביעית ההין ולאיל שלישית ההין יין והיין עיין ר"מ דיוצק על היסוד והוא יורד לשיתין. והראב"ד כתב שהוא יוצק בספל שהי' על המזבח ובכ"מ ולחם משנה כ' שכ"ד הר"מ. והנה יש ק"צ שיש חילוק בנסכי מנחה כגון כבש העומר ובעזה"י יבואר במקומו. אך כאן מיירי מקרבן נו"נ אין חילוק רק הנסכים כנ"ל. ואיזה איל היינו זכר הכבשים שהוא בן שנה ועוד ל"א יום היינו יום ל"א לשנה השני נקרא איל ועד שנה נקרא כבש ומשנה עד יום ל"א היינו כל החודש הי"ג אינו איל ולא כבש רק נקרא פלגס והתורה ריבתה שהפלגס מחויב בנסכי איל וכל הנ"ל מבוארים בר"מ פ"ב ממעה"ק. וכל הנסכים הנ"ל אם ריבה במדת שיעורין הנ"ל או פיחת אפילו כ"ש פסולים. והסולת והיין אין מעכבים זא"ז וגם הנסכים א"מ את הזבח ומביא אדם קרבנו היום ונסכים אחר י' ימים ובצבור יבואר לקמן בעזה"י. ונסכי' מביאין מן החולין דוקא ככ"ד שבחובה שאינו בא אלא מן החולין ונסכים הבאים עם הזבח אין קרבין אלא ביום כדין הקרבנות עיין ר"מ פ"ד ממעה"ק ובעזה"י הארכתי בדיני נסכים במוספי יו"ט. וכל המקריבין עולה מביאין נסכים אך עכו"ם שמביא עולה ז"ל הר"מ פ"ג ממעה"ק ה"ה עולות העכו"ם אין מביאין עמה נסכים אבל נסכיהם קרבין משל צבור ובכ"מ הקשה על הר"מ הא אפילו לר"ע מביא נסכים דעולה וכל חברתה ע"ש מ"ש בשם הר"י קורקס ובלחם משנה מביא ד' הר"מ בשקלים ופי' כוונת הר"מ דאין מחויב העכו"ם להביא נסכים אבל אם שלח מרצונו הוא טוב ומקריבין אותם ואם לא שלח מקריבין משל צבור כר"ע דעולה וכל חברתה ע"ש ויבואר אי"ה במק"א. והנסכים צ"ל ג"כ תמימים ונבחרים עיין ר"מ פ"ו מהא"מ ולקמן פ' אמור שם ביארתי באריכות. ע"כ ביארתי דין עולת בהמה.