מנחת חינוך · סימן קט״ו, א׳

לעשות כו'. דיני המצוה עיין ר"מ פ"ו מהמעה"ק ואכתוב בקיצור. יש עולות שבאים בנו"נ ויש עולות חובות. ויש עולות צבור. וכ"א יבואר במקומו בעזה"י וכאן נדבר בנו"נ ומכל מקום להרבה דינים כל העולות שוין וקצת יש חילוק וכמשי"ת בס"ד. הנה הנודר או הנודב עולה יכול לנדר מכל מין בהמה דהיינו מן הבקר או מן הצאן מכל מין בין גדולים בין קטנים ודוקא זכרים ותמימים בלא מום ודיני המומין יבוארו בפ' אמור שם מקומם ותיכף מיום ח' וח' בכלל מותר להקריבם ובמס' פרה ספ"א דקרבנות צבור מצוה שיהי' בן ל' יום אך נו"נ מבואר להדיא דכשרים תיכף מיום הח' והר"מ פ"א מה' הנ"ל הי"ב כתב דלכתחלה מצוה על כל הקרבנות להקריב מל' יום חוץ בכור ומעשר ופסח כו' ובכ"מ הקשה על הר"מ דמבואר בפירוש במשנה שם דנו"נ שוים לבכור כו' ונקרבין לכתחלה מיום ח' והלאה ע"ש ועד אימתי הם כשרים ולא נפסלו מחמת זקנים יבואר בפרשת אמור. וכל האישים מישראל בין איש ואשה ועבד כו' כולם יכולים להביא עולות ומקבלין מהן חוץ מן הרשע דאין מקבלין ממנו אפילו עולה עש"ס דחולין ובר"מ פ"ג מהמעה"ק וזה נלמד מכם ולא כולכם להוציא רשע. וז"ל הר"מ ישראל שהוא רשע לע"ז או מח"ש בפרהסיא אין מקבלין ממנו כו' אפילו עולה והשמיט דין רשע לכה"ת חוץ משני אלו דמבואר שם בש"ס ועתב"ש ביו"ד סי' ב' עמד שם על הר"מ וגם אי נעשה רשע בפ"א או צריך ב"פ עיין במ"ל פ"ג מה' שגגות. ואם עשה תשובה בודאי מקבלין ממנו אך אם הביא עולה על איזה חטא שעבר על עשה או ל"ת הנל"ע עיין כאן בר"מ ס"פ דמכפר ע"ז אם מקבלין לאחר שעשה תשובה על העבירה שעבר בעודו רשע תלמד מהמ"ל שם וצריך בד"ז קונטרס מיוחד ואין כאן מקומו. וכן מעכו"ם מקבלין עולות נו"נ דאתרבי מאיש איש ואפילו ממינים שבאומות מקבלין מהם עולה נו"נ דבכם חלקתי ולא באומות עיין חולין י"ג. ושותפים יכולים להביא עולות נו"נ ודינו כקרבן יחיד לכ"ד ויש בעולה הן בנו"נ הן בעולת חובה של יחיד מצוה היינו סמיכה והסמיכה אין מעכבת דהקרבן מכפר אף אם לא סמך ומכל מקום מעלה עליו הכתוב כאילו לא כיפר.