מנחת חינוך · סימן קי״ד, ב׳

וכבר הבאתי כ"פ בח"ז דצריך להתרות בו משום הלאו הכתוב בתורה וע' תוספות שבת דף ע"ג ובכ"מ דבשבת אם עושה איזה מלאכה דמתרינן משום לא תעשה כל מלאכה. אך אם התרו בו משום אב אחר כגון שזורע והתרו משום קוצר אינו התראה דהוא סבור שהלעיג בו ע"ש אם כן בכל המלאכו' אם התרו בו משום הלאו דלא תבערו ודאי אינו התראה דכל המלאכות חוץ מהבערה אינן בכלל הזה דהבערה. אך נראה במבעיר אם רוצה מתרין בו משום לאו דלא תעשה כל מלאכה ואם רוצה מתרין משום לאו זה דלא תבערו אף על גב דלאו זה לחלק יצא מכל מקום מבואר הבערה בפירוש. ונראה כיון דמלאו זה אף על פי שאינו מבואר רק שריפה מכל מקום אמרינן ה"ה כל עונשין סקילה הרג וחנק אם כן נראה דאם המיתו בית דין בשאר מיתות חוץ מהבערה מכל מקום סגי אם התרו בו משום לאו דהבערה כיון דהוא בכלל לאו זה אבל בעלמא כל המלאכות אינם בכלל לאו זה. אבל דין ב"ד באיזה מיתה הם בכלל לאו זה ומהני התראה מלאו הזה. וגם נראה דמהני התראה משום לאו דמלאכה כי היא רק גילוי מילתא דהוי בכלל מלאכה כמ"ש. אך ביום הכפורים נהי דפסקינן דלחלק יצאה וחייב על הבערה ביום הכפורים עיין שו"ת ש"א בהלכות יוה"כ האריך בזה מפני מה אינו נדחה מפני רציחה כמבואר בסנהדרין מכל מקום אפשר דצריך להתרות בו משום לאו דמלאכה דוקא אם הרגו באיזה מיתה כי לאו זה כתיב ביום השבת ויום הכפורים ויום טוב אינם בכלל שבת רק צריך להתרות בו משום לאו דמלאכה, וגם בכל מבעיר צריך להתרות דוקא משום מלאכה ולא מלאו זה דהבערה דכתיב ביום השבת ויבואר זה אם ירצה השם במצות יום טוב ויוה"כ גם יבואר שם אי אמרינן מתוך גבי יו"ט. וע' משנה למלך שם שנסתפק ברודף אחר נערה המאורסה דניתן להצילה בנפשו והוא מצוה עיין ר"מ פ"א מהלכות רוצח אם רודף בשבת אם הוי כמו עונש בית דין דאין עונשין בשבת ה"נ או אפשר דניתן להצילו בנפשו אף בשבת ומביא בשם הרי"ף בפסחים דנראה דסבירא ליה דמצוה להרגו אף בשבת וע"ש שהניח בצריך עיון. וברודף אחר חבירו להרגו פשיטא דניתן להצילו בנפשו אף בשבת משום פקוח נפש. ועיין פמ"ג שם כתב דבועל ארמית בפני עשרה מישראל דקנאים פוגעין בו אינו דוחה שבת ואסור להרגו בשבת וביום טוב יבואר אם ירצה השם במצות י"ט. והנה לאו זה הוא סקילה וכרת וחטאת ככל הלאוין דשבת ונוהגת בכל אישי ישראל חוץ מחרש שוטה וקטן ולענין תשובה ושאר דברים הוי כמו מחלל שבת אך אי נימא דלאו הזה הוא על עונש שאין בה חילול שבת הוה ליה כמו לאו דמחמר וחוץ לתחום דהוי רק לאו בעלמא ויש לפלפל (ע' בהשמטות):