מנחת חינוך · סימן י״א, ב׳

ואין עוברין לאוין הנ"ל רק בחמץ שלו אבל ש"א ושל גבוה אין עוברים דכתיב לך שלך א"א רואה אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה ועש"ס ובתוס' שם הקשו דהכא סגי בחד קרא למעוטי ש"א וש"ג ובחלה מצריך תרי קראי ובשאג"א כ' דל"ק מידי דבשלמא בחלה דשל ישראל אחר חייב בחלה רק דנתמעט של עכו"ם ושל הקדש ע"כ צריך קרא לכ"א דעכו"ם והקדש אין למדין זמ"ז ע' מנחות אבל כאן דממעטינן מלך כ"ה דל"ה שלו הגם שהוא של ישראל חבירו א"ע אם כן כיון דנתמעט דאינו שלו א"ע אם כן עכו"ם והקדש ג"כ אינו שלו ע"כ א"ע וער"מ ובטוש"ע מפורש בדבריהם כן דכל היכי דאינו שלו א"ע. ולפי זה לכאורה חמץ של שותפים ג"כ לא יעבור עליו כמו גבי אתרוג דבעינן שלכם וא"י בשל שותפות ע' בראשית הגז ובתוס' סוכה ל"ה דדוקא אתרוג א"י אבל מצה אם יש שיעור בלא חבירו יוצא אם כן אפשר ה"נ כן אם יש בשותפות כזית חמץ כיון דאין לכ"א שיעור א"ע רק אם יש שני זתים ושנים שותפים דאז כ"א עובר וכן הדין גבי חלה דממעטינן של עכו"ם מכל מקום שותפות עכו"ם אם יש בחלקו כשיעור חייב בחלה וצ"ע בד"ז בסוגי' דרה"ג ובדינים המבוארים שם. ואח"ז ראיתי בפ"י העיר בזה דחמץ של שותפים ובפ"י מביא שם בשם ת"ח אף דבחמץ של הפקר א"ע מכל מקום בחמץ של ישראל חבירו עובר אף בלא קע"א ע"ש. ולא כן נ' מדברי כל הפוסקים ולהאריך בענינים אלו צריך חיבור מיוחד.